גיסה לא נעימה: איך להתמודד עם יחסים מורכבים?

התייעצות יש לי גיסה ממש לא נעימה. המערכת יחסים מולה בהמון סיטואציות היא חד צדדית, היא תמיד ה"מסכנה" זאת שתמיד צריך לעזור ולתת לה. בפועל היא ממש לא כזאת. לפני שנה, כשחמתי הייתה עוזרת להוציא את הילד מהגן, היא הייתה מצמידה את הבת שלה אל חמתי קבוע לפחות פעם בשבוע והיא הייתה יחד עם חמתי ובאה אלינו לבית למשך שעה שעתיים לפחות עד שבעלי חוזר. לא הייתה שואלת אותי או מעדכנת פשוט מצמידה אותה לחמתי שנמצאת אצלנו 3 /4 פעמים בשבוע כשעוזרת לי להוציא את הגדול. ככה זה נמשך שנתיים, לי לא הייתה בעיה מיוחדת הבן שלי היה משחק וכשבעלי היה חוזר מהעבודה הם היו הולכות ולפעמים נשארות עוד. אחרי שנתיים נולדה לי תינוקת, שוב גיסתי ניסתה "להמשיך עם המסורת" ולי זה לא התאים כי היא לא ילדה קלה ואני לא הייתי ישנה בלילה אז אמרתי לחמתי שזה לא מתאים. מאותה פעם היא לא הביאה אותה והילדים היו נפגשים אחרי צהריים כשגיסתי היית. מתאמת איתי , כמובן שעשיתי הכל בכיף והיא הייתה אוכלת אצלנו הכל. תמיד זה היה אצלנו הייתה מזמינה את עצמה. עכשיו יום חמישי האחרון הבן שלי אמר לבעלי שהוא רוצה לבוא אליה. פעם ראשונה מזה שש שנים שהוא מבקש ללכת אליה. בעלי התקשר לגיסי (אח שלו) אמר לו אם אפשר לקפוץ גיסי ישר אמר כן בטח. אחרי רבע שעה הוא שוב מתקשר ומחרטט שזה לא מתאים שהילדה הקיאה אתמול . עכשיו ברור לי ממש שזאת גיסתי התעצבנה עליו שהבן שלי יבוא. ואני ממש מבינה סיטואציות כאלה שלא נוח זה ממש בסדר ומקובל, אבל בגלל שאמרו לו גן ואז לא , ובגלל שהיחסים איתה באופן עקבי כאלה של קשר חד צדדי זה ממש מכעיס אותי והחלטתי שעכשיו הבת שלהם לא תבוא אלינו יותר. אם רוצים שיפגשו אצל סבתא וגם זה במינון שאני אקבע ואף אחד לא ינחית עלי ילדה בלי תיאום. מה דעתכן?
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 בדצמבר 2025 בשעה 12:07
צודקת לגמרי הייתי עושה בדיוק כמוך אם רוצים שיפגשו אצל סבתא זה לא יפה שכל השנים סבבה שהילדה שלה תבוא אליך והיא אפילו גם לא מזמינה חזרה זה נשמע מוזר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 בדצמבר 2025 בשעה 15:55
האמת אני לא אוהבת לקפוץ למסקנות... יש מצב שבאמת הילדה לא 100 וגברים תמיד אומרים ישר כן בלי לחשוב

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט פריקה : כותרת : מותשת מהשגרה אמא טרייה (ילדתי לפני 9 חודשים) חזרתי לעבוד ישר אחרי 3 חודשים אני עובדת מגיל 12 היום בת 31 כל חיי שכירה במשרדים עובדת 8-5 גם עכשיו ,ונשואה אני מרגישה שאני מגיעה לסף התשה עובדת כמו חמור בעבודה שאני לא אוהבת כי צריך לשרוד חודשית אין לי את היכולת לצאת לחופשה ארוכה אני חיה על השקל ואני כבר לא יכולה לסבול את הבוקר ולדעת שאני הולכת לבלות עוד 9 שעות במקום שאני צריכה לציית לחוקים רק כי קנו את הזמן שלי . ניסיתי מלא פעמים לחפש משרות בתחומים אחרים שיהיה לי יותר כיף ומספק בעבודה אבל תמיד חזרתי למשרדים כי השכר שם סביר ונוח אבל בימים האחרונים עיצבנו אותי בעבודה ואני כבר מקיאה את השגרה באלי לקום בבוקר ולהיות בוס על עצמי באלי לא להיות חייבת לאפחד כלום פשוט לצאת לבית קפה לשבת מול חוף הים ולנשום מבלי פחד שכל יום חופש אצטרך לוותר על יום אחר שארצה לעשות בו סידור נמאס לי להיות מוגבלת ומוקפת ב8-5 הבעיה שאין לי יכולת לעבוד פחות זמן כי משרות חלקיות לא מרוויחים יותר מ6 וזה לא אפשרי לי במצבי בקיצור אני מרגישה שלנצח אהיה עבד ושאני חוזרת הביתה אין לי כח לכלום זהו פרקתי
💬6 תגובות