נכנסתי לשבוע 30 היום!! אמאלההה!! זה בערך מה שאני מרגישה👇🏼 😍😬🤪😮😙😅😁🤩🤗😳😨🫠 חחחח 🤭

אימהות ל2 פלוס שעברו משהו דומה / פסיכולוגיות לילדים וכו׳ אני חייבת חייבת עזרה בבקשה !!!! הבן שלי בן 3 מאז הלידה (לפני 3 שבועות) חווה התקפי זעם רציניים- צרחות ובכי תמרורים (לפעמים קם מתוך שינה ומתחיל לבכות ולצרוח) ממש קשה להרגיע אותו הוא מגיע למצב שהוא מתנשף מבכי וגם לא מסביר לנו למה ומה קרה. גם כשמציעים לעשות דברים כיפיים עכשיו בחופש כמו ללכת לקנות משחקים, לאכל גלידה, סיבוב בחוץ או בסופר הוא לא מוכן לצאת מהבית. כל היום רוצה רק לראות טלויזיה. לא מוכן לשחרר את המוצץ למרות שכבר גמול ממנו ביום. הוא לא אוכל כמעט כלום, גם דברים שהיה מאוד אוהב כמו דונאטס. אני ממש מרגישה ברגעים מסוימים שהוא חווה דיכאון כלשהו ושאני לא מזהה את הילד שלי, אני מפחדת עליו ברמות. הוא מאז ומתמיד היה ילד רגיש אבל ממש לא ככה. בנוסף הוא גם מתחיל גן עירייה חדש לגמרי ללא חברים קודמים וללא שום הכרות קודמת עם הגן. בקיצור אני לא יודעת מה לעשות, אני רוצה את הילד שלי בחזרה ואני מתחילה ממש לפחד שמשהו קורה לו ואני מפספסת. חשוב לציין הוא מקבל מאיתנו כמה שיותר יחס, כמה שיותר מילים חמות ברמה שכל היום אני אומרת כמה אני אוהבת אותו, מנשקת, מחבקת, מציעה לעשות דברים ביחד רק שנינו. יצא הרבה פעמים ששמתי את התינוק אצל המשפחה כדי להיות רק איתו לבד. גם היחס שלו אל התינוק הוא מהמם, מחבק, מנשק, מלטף, מחפש אותו כל היום, עוזר לי וכד׳. מרגיש לי שמשהו יושב שם בפנים עמוק והוא לא מצליח לשחרר את זה, למרות שאנחנו ממש מנסים לעשות הכל כדי שלא ירגיש חלילה שהחליפו אותו או שאוהבים אותו פחות או כל דבר בסגנון הזה. אשמח לדעת האם היה לכן מקרה דומה/ מה עושים/ למי פונים? המלצות / עצות - כל דבר שיכול לעזור אשמח שתספרו לי 🙏🏽🙏🏽🙏🏽🙏🏽