אני מתביישת לרשום את זה זה חדש לי וזה הרגשה מוזרה אני מרגישה בודדה. בחיים לא הרגשתי ככה, תמיד הייתי מוקפת בחיים שלי תמיד הייתי במרכז החברה והיו לי מלא חברות לאט לאט אני מוצאת את עצמי יותר בודדה וזה קשה לי ממש ממש ממש התחתנתי ועברתי לגור בעיר של בעלי אין לי פה חברות רק כמה גיסות אבל גם איתם הקשר לא רציף... אה וגם אין לי אחיות.... אני עובדת בעבודה שרב החברה שם זה אנשים שאוטוטו פורשים לפנסיה ועכשיו הצוות מתחיל להתחדש אז ככה שגם שם אין לי חברה אני מוצאת את עצמי כל היום בית עבודה בית עבודה בלי משהו לנפש שלי יצא שבשבועיים האחרונים כל מי שניסיתי להיפגש איתה לא יכלה וזה יצר צירוף מקרים כזה כאילו פתאום אף אחד לא יכל וזה מה שחיזק לי עוד יותר את ההרגשה עם בעלי לצערי עדיין לא הגענו למצב של חברות הוא לא רואה בי חברה ולרב מעדיף יציאות עם חברים מאשר איתי (שזה נושא כואב לעצמו) אני לא יודעת מה לעשות איך להמשיך זה פשוט יושב עליי ואני לא מצליחה להשתחרר אני קצת בנאדם כבד באופי וזה גם קצת משפיע על הזרימה על להכיר אנשים חדשים וכו... אבל אני מרגישה שפשוט חסר לי חברה חסר לי היציאות האלה הלשבת לקשקש לצחוק וכו... אין לכם מה לעשות יותר מידי עם המידע הזה סתם פרקתי וסידרתי את המחשבות