מאז שהוא נכנס לבפנים אנחנו כל היום במריבות איך אני עוברת את זה נמאס לי כל היום…

ועל דברים דבילים הוא רב על כלום באמת הזיה ואז הוא מבקש סליחה נמאס לי כבר לשמוע את הסליחות של סליחה שאני מוציא את העצבים שלי את צודקת לא התכוונתי אבל זה פשוט לא מפסיק אני מותשת נפשית

תסתכלי על זה כמו ילד שפשוט לא טוב לו ואז מוציא את זה על כל הסביבה. תשבי איתו בהכי רגוע ממקום נקי, כנראה עובר עליו משהו..והוא צריך פשוט רק שיראו אותו, חיבוק, מילה טובה. בסוף תגלי שהוא מרגיש לא טוב עם עצמי ואז תהיה לך המון חלמה. גברים צרכים את החום ואהבה לא פחות מאיתנו.

תפסיקי לשתף איתו פעולה, הנוכחות שלך זה שיתוף פעולה קחי צעד אחורה

אמרתי לו תפסיק לחייג אלי כל היום ביום 30 שיחות נמאס כבר אין לי זמן לעצמי אתה כל היום מתקשר אין לנו כבר על מה לדבר תקשר 3/4 פעמיים ביום

נכנס לאן?

מרוב עצבים יצא לי תפסיק לחייג אני רוצה לחשוב אם בא לי להמשיך הוא לא מבין שאנחנו צריכים לחזק אחד את השני ואם תמרמר אותי זה מחליש אותי מלחזק אותך אני מבינה שמשעמם לך ואתה מתוסכל אבל אני הכתובת לחזק ולחבק אותך ולתת לך את כל אהבה שלי לא להיות במקום שתוציא עליו את העצבים שלך

תביני אותו קשה לו.. את אומרת שהוא בנאדם טוב ונכנס עקב טעות המקום הזה לא מתאים לו! אולי מרביצים לו? אולי מתעללים בו שם? כלא זה לא נופש… תדברי איתו ברגוע תסבירי לו שלא טוב לך שהוא רב איתך, ותנסו להפחית בשיחות אם זה עושה לא טוב

עבדתי תקופה בשב״ס מניסיון אסירים פשוט משועממים מתקשרים כל היום למשפחה, הייתי רואה אסירים פשוט 24/7 בטלפון ובאמת שאני לא מבינה על מה אפשר לדבר אז באמת הגיוני שממאה שיחות כבר יתפתח ריב כי אין על מה לדבר תנסי לעודד אותו להשתלב בעבודה או לימודים בבוקר זה לפחות יעסיק אותו ובצהריים יש קבוצות וטיפול שינצל את הזמן שלו וככה גם הכמות שיחות תפחת