איך מטפלים בנזלת של תינוקת בת 3 חודשים?

היי בנות, שבוע 18 טסה מחר טיסה של 5 שעות , הבנתי שאולי צריך לשים גרבי לחץ? מישהי מכירה? ואם כן איזה

שבוע 8 היום ובשבוע 7+4 הייתי בבדיקת דופק והרופאה אמרה שרואה דופק והכל תקין אבל גם ראתה המטומה בגודל 1-1.5 ס״מ ושלחה אותי הביתה בלי שום הוראה חוץ ממעקב שצריכה לעשות עוד שבועיים. אתמול אחרי מלחמות הסכימו לתת לי להתייעץ עם רופא שאמר שזה גודל בינוני ושמוזר שהיא לא נתנה הנחיות כי בדרך כלל נותנים כדורים ומנחים מה אסור לעשות ואמר שממש חשוב לשמור כי מעכשיו ועד שבוע 12 זה הזמן עם הסיכון הכי גבוה להפלה. סיימתי את השיחה נורא מפוחדת ולחוצה וברור שאני מקשיבה להנחיות וקראתי עליהן עוד לפני ופעלתי לפיהן אבל מתסכל שהיא לא אמרה כלום מלכתחילה והשיחה איתו רק הכניסה אותי ממש לפחדים וחרדות.

סיפור הלידה שלי....ילדה ראשונה =) (ארוך אבל שווה) התחיל באמצע הלילה בכאב בטן לאורך הבטן שנמשך דקות ארוכות, לידה ראשונה אז לא הבנתי בכלל שזה ציר. שעה אחרי הרגשה של פק, דליפה קטנה של מים ועד שהגעתי לשירותים הרגשתי כבר שטף קטן. התחילו גם צירים קלים וסדירים, יצאתי לבית חולים. במיון מוניטור בדיקת רופא ופתיחה של 1.5, החלטתי להתאשפז ולא זירוז. אחרי שעות במיון שבהם הצירים לא רצינים אבל סדירים, אושפזתי במחלקה, לאחר הקבלה נשכבתי במיטה וחוברתי למוניטור. כמה דק אחרי התחילו צירים שפשוט לא הבנתי מאיפה זה הגיע. הייתי בטוחה שזה יתפתח לאט יותר. במשך שעה סובלת במיטה מחוברת למוניטור. בודקים פתיחה 1.5 2, אכזבה. מתחילה לסבול מצירים מטורפים במחלקה, נכנסתי למקלחת בתקווה שזה יקל (טיפ-זה מאוד הקל). אבל אחרי 4 שעות במחלקה הייתי חייבת אפידורל. ראיתי את זה כמושיע שלי, מזל שבעלי היה שם כדי ללחוץ שיורידו אותי למיון ומשם לחדרי לידה! מגיע למיון אומרים שצריך לחכות לחדר לידה, קורה שחור בעיינים. מחברים למוניטור בקושי מצליחה לשכב במיטה לבדוק פתיחה, 3. צורחת את נשמתי מגיע למיון ומבינה שלא ביקשתי חוקן, ועכשיו זה או לדחות את האפידורל עד שמסיים את החוקן או לוותר על החוקן. ורציתי חוקן (טיפ-אל תשכחו לבקש חוקן ותזכרו לפני שהצירים מטורפים וזה כבר לא בסדר העדיפויות שלכם). ויתרתי על החוקן כי האפידורל היה הדבר שרציתי יותר מהכל. עשו לי אפידורל, הדבר הכי מדהים בעולם, צריך לקבל פרס נובל באמת. מורידה את הכובע בפני נשים שיולדות בלי, אתן מלכות של העולמות. בודקים פתיחה 5.שעה שאני במיטה מחייכת מדברת מנסה לנוח. ואז הכל שוב שחור, מרגישה צירים בכל צד ימין. כאבים התפתלויות, מרדימה שטוענת שהוא במקום למרות שכל הזמן מגיע לתת לי תוספת של אפידורל. וככה אני במשך 5 שעות, מתקדמת לאט. כאבים מטורפים, בכי (יש מישהי שלא בוכה בלידה). בשעה 10 וחצי לחצים מטורפים, לא רגועה, מגיע מילדת למשמרת לילה, בודקת פתיחה 10 אבל הראש רחוק והיא מסובבת ולא ממנח שמתאים ללידה, נאמר לי יש לך 4 שעות ללדת אם לא קיסרי. אין לי בעיה אם קיסרי,מאבל אחרי שסבלתי את כל הצירים האלה עכשיו ללכת לניתוח...מאכזב....מגיע מילדת חדשה ורעננה למשמרת. ומתחילים עבודה. כשאני מרגישה את הצירים בצד ימין. מסובבת אותי לפה לשם....מתחילים ללחוץ אני גמורה מהחיים ישנתי רק שעתיים ובגלל שהאפידורל לא עבד לא הצלחתי לנוח (טיפ-תנוחו תאגרו כוחות לשלב הלחיצות). אחרי שעה וחצי לחיצות כשאני פסע מקיסרי. הרופא מתחיל להסביר לי שכדאי להתערב עם ואקום, אני מדברת כבר עם אלוהים צורחת את נשמתי תביאו את הואקוםםם....רוצה פשוט לברוח משם. ב12 בלילה 24 שעות אחרי שהכל התחיל, ילדתי את הבכורה שלי 4 קילווו (הערכת משקל יומים לפני 3.400, אני בשוק) שדומה קופי לאבא שלה למרות שאני עשיתי את כל העבודה השחורה. וזהו. תודה שקראתן ובהצלחה אתן מסוגלות לכל ויותר....