מי מזדהה? שבוע 30 ובעקבות השינויים הפיזיים בגוף שכבר מורגשעם בכל רגע ביממה והציפייה לבייבי שבדרך מרגיש לי שההריון הפך להיות כל עולמי. יש לי עבודה, אפילו דיי עמוסה וטוב לי בה, ועדיין מרגיש שבראש הכל סביב ההריון וההכנות, וזה קצת מדכדך אותי. אי אפשר לשתות, יוצאת פחות גם כי חורף, על חול אין מה לדבר ואפילו הליכות ארוכות או טיולים התחילו להיות מאתגרים.. מרגיש לי שזה לא עושה לי טוב, בעיקר בגלל העובדה שיש עוד חודשיים כאלה לפני עד שאגיע ללידה, קצת שוק, גם זה שכבר אי אפשר להסתיר וזה הדבר הראשון שרואים בגוף שלי וזה התמודדות שמורגשת עפ כל דבר ביום החל מאיזה קפה אני שותה, מה מכניסה לפה איך יושבת על הכיסא במשרד.. הכל.