אני אישית על השניה שנולדו אבל הבנתי שלא אצל כולם ככה 🤷‍♀️

האמת כמה חודשים אחרי הלידה רק,הלידה הלכה ממש לא כמו שדמיינתי ההחלמה הייתה קשוחה ועוד עם גזים שהתחילו לה שבוע וחצי אחרי הלידה אז גם שינה לא הייתה לי בנוסף להכל,הרגשתי כאילו אני בייביסיטר ולא אמא,ברגע שהיא קצת גדלה והתחלתי להתאושש מהלידה התחלתי להתחבר אליה הרבה יותר,והבנתי שאני באמת אמא כל פיפס הכי קטן אני פחדתי עליה ודאגתי ותמיד אדאג שיהיה לה טוב בסביבות גיל תשעה חודשים היא אמרה פעם ראשונה אמא ברוסית,שם בכלל הלב שלי נמס וככל שהיא גדלה האהבה שלי אליה רק מתאצמת היא כבר תכף בת שנה ושמונה חודשים והיא החיים שלי,לא משנה כמה כואב לי כמה רע לי,חיוך אחד שלה או תמונה אחת שלה וזהו היום שלי משתפר וכל המצב רוח החרא עובר כלא היה.💕אין ספק שהגיעו המוןןן אתגרים חדשים עם הזמן אבל באמת שזה שווה את הכל.

חיבור חזק התחלתי להרגיש בגיל חודשיים-3 בערך כשהוא חייך אליי והלב שלי נמס. לפני זה כן הרגשתי חיבור אבל לא עיקלתי לגמרי

זה לא רלוונטי מה אחרות, זה לא תורם שום דבר.. כל אחד בחוויה שלה