פריקה. הבן שלי לא אוכל. מאז שהוא נולד הוא ככה. הוא באחוזון הכי נמוך, כמעט ולא עולה במשקל. אלף מעקבים דיאטניות בקופה ובפרטי, החלפת פורמולות, זונדות, עברנו הכל... הוא פשוט לא אוכל, זה לא מעניין אותו. ישן מלא כי אין לו אנרגיות, מה שהוא אוכל מספיק לו כדי לשרוד. תקופה ארוכה מאוד אני נמצאת בזה, זה מרגיש לי כישלון ענק. דבר הכי בסיסי בעולם- לתת אוכל לילד, אני לא מצליחה. אחרי כל האכלה אני מחפשת פינה לבכות, מדאגה, מלהרגיש חרא של אמא, מעייפות ותסכול. באה לי פשוט לברוח מהכל, כי אין לזה סוף. לכולם קל להגיד "עזבי יהיה רעב יואכל" אז לא, הוא לא מבקש, הוא כאילו אף פעם לא רעב. כל ביקור בתקופת חולים או רופא זה סיוט בשבילי, כל פעם אני שומעת שהוא קטן, רזה וכו', כל פעם שומעת אלף טיפים שניסיתי כבר את כולם. אני לא יודעת מה יהיה, פשוט מזמן לא רואה עור בקצה המנהרה