בוא נספר לכם קצת מהסיפור שלי שתגידו לי שזה תקני ושיש כאן בנות שחוות את זה 🙏🏽 לקח לנו ברוך השם 3 שנים וקצת להיכנס להריון אחרי שניכנסתי הייתה לי תקופה מאוד מאתגרת אם התופעות לוואי היה לי הכול מהכול משבוע 7 בערך פחות או יותר עד עכשיו שבוע 14 אין לי חשק לכלום!!!! לא לחיייך לא לשמוח לא לצאת לא לקנות בגדים לא לבזבז כסף לא לאכול (שבנינו זה האושר שלנו הנשים) ירדתי במשקל אני בן אדם שאוכל הרבה יחסית ביום יום ועכשיו אני יכולה להיות כול היום על משהו קטן כמו 5 וופלים קטנים או מלקי ובורקס פיצה וסיימתי תסיפור אני מרגישה שניכנסתי סוג של דיכאון כזה למרות שזה אמור להיות התקופה הכי מאושרת בחיי כי כולכך חיכנו לזה מלא זמן אז בדיוק ההפך לא מצליחה להיות מאושרת אני באמת לא רוצה להישאר ככה כי הבנתי שהמצב רוח שלי משפיע על התינוק ולא רוצה שהוא יצא דיכאוני ולא רגוע אני מנסה לחשוב מה יעשה אותי מאושרת וכרגע אין לי כלום בראש גם אתם הרגשתם ככה? אני אומרת לעצמי אולי זה רק החודשים הראשונים וזה יעבור אבל לא מרגישה שהדיכאון הזה וחוסר מצב רוח הזה הולך להיגמר מתישהו אני מרחמת על בעלי יש ימים שאני פשוט כול היום בספה ולא עושה כלום חוץ מהעבודה שאני חייבת לעבוד אבל מי שאני חוזרת לבית זהו אישה דיכאונית ובאמת שזה לא בכוונה אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אשמח לעזרה וטיפים 🙏🏽🙏🏽🙏🏽🙏🏽