אני אוהבת את חמותי מכל הלב באמת והיא אישה מדהימה אבל בעלי מתכנן שאמא שלו תבוא להיות אצלנו תקופה עד שאשתקם מהלידה שתהיה בע״ה. אני מצד אחד צריכה עזרה אבל אני לא מבינה למה בעלי לא יכול להיות במקום אמא שלו .. הוא גם ככה לא עוזר לי עם המקלחות של הילדה וכל הזמן מוצא על מה לריב איתי, כאילו היא תשפר את התרומה הפיזית שלך לבית. קיצור אני מתוסבכת כי אני מרגישה שאולי מפרנסים את הבית ובאמת לא חסר כלום אבל אני נשכחת בצד מבחינה רגשית ושל עזרה. אני לא בחורה שנוטה להתלונן (אולי זאת הבעיה שאני לא מתלוננת ועל פניו הכל נראה טוב ובאמת אני שנה וחודשיים עם התינוקת שלנו מפרפרת בין מטלות הבית לאליה, אבל אני מרגישה שאני אקרוס אם זה יקרה עם פעוטה ותינוקת. זה קצת מלחיץ אותי ומכניס אותי לחרדה. היום דיברתי איתו על זה אבל אני לא רואה שהוא מבין אותי .. אגב הוא לא רוצה להכניס אותה למעון כי הוא רוצה שהיא תהיה איתי ושתקבל יחס טוב, למרות שכבר רשמתי אותה ואז ביטלתי כי גילינו על הריון, סוף סוף הרגשתי שיהיה לי זמן לעצמי וגם זה נלקח. אני מתה על הבת שלי היא אהבת חיי אבל האינטנסיביות ביום יום קשה לי, ובטח שאין לי תמיכה רגישות ועזרה ביום יום. פרקתי