אני חייבת לפרוק אני בשבוע 22 , הריון ראשון ומרגישה שבר כלי כל שבוע אני לא מגיעה לפחות יום אחד בעבודה כי כואב לי משהו אחר יש ימים שאני מרגישה מפורקת מעייפות ומותשת נפשית , מרגישה שיש עליי לחץ כלפי הסביבה למרות שהמצב לא באמת כזה בעלי תומך ומפרגן ומהמם ואומר לי שאני תמיד אעשה מה שטוב ונכון לי ובעבודה גם מאוד מפרגנים ואומרים לי שאם אני מרגישה לא טוב אז לא להגיע , למרות שאני ממש חדשה שם אבל עם כל הפרגונים מהסביבה קשה לי קשה לי לא להיות חיונית קשה לי שאני כל שבוע בחודש האחרון אצל רופא בגלל כאבים אחרים שמצריכים בדיקה (וב״ה ההריון תקין) וקשה לי שאני מרגישה מסכנה למרות שאלה מהסיבות הכי טובות שיש וזה גורם לי לחשוב מה יקרה אחרי הלידה ? אני חייבת לטפל בילדה שלי , ואני הכי מחכה לזה בעולם אבל אני מפחדת שהדברים הקטנים האלה ישברו אותי כמו שעכשיו אני נשברת מהרבה כאבים שנורמלים לגמרי בהריון עוד מישהו מרגישה ככה ? אני צריכה להתעלות על עצמי כל פעם מחדש וזה לפעמים מתיש , ומצד שני אני לא אלך לעבוד כשאני מרגישה פקטטה…