היי בנות אני רוצה לשתף אתכן בתהליך שעברתי כאמא לילדה ראשונה בת שנתיים וחצי🫶🏻❤️ בספטמבר הכנסתי אותה פעם ראשונה למעון (עד אז הייתי עם אמא שלי בבית) והיא התחילה לחטוף לי את כל הוירוסים האפשריים. הרבה זמן שהגבתי ברגישות מאוד גבוהה לכל תופעה שהייתה לה, אולי אפילו ברמת התקף חרדה. היה לי מאוד קשה לחשוב על מה שהיא עוברת וסיבוכים אפשריים (היו לה גם פרכוסי חום). אני רוצה לומר שעכשיו אחרי שלושה חודשים ״בתוך התהליך״ הבנתי שאפשר להשתגע ואני ממש משתדלת להתמקד באם עשיתי את המקסימום שלי זה מה שאפשר ואני מקבלת את השאר. מאוד קשה להגיד את זה בתור בן אדם שאוהב מאוד שליטה אבל אני מבינה כאן שאין יותר מדי מה לעשות, מרבה נכסים מרבה דאגות... פשוט לשחרר. יש לה עכשיו דלקת עיניים + אזניים ואני מוצאת את עצמי מטפלת בה בשקט וסבלנות, בלי כל החרדה שלא תרמה לא לה ולא לי כאמא. היא צריכה אמא חזקה❤️