היי בנות אשמח לפרוק פה את מה שאני מרגישה אני שלושה שבועות אחרי לידה ומרגישה לא אני 🥲 למה אף אחד לא סיפר מה ההרגשה חיכיתי להריון הזה שנתיים וכל כך התרגשתי לפני ועכשיו מרגישה סוג של אובדן מרגישה תחושה של בדידות שכולם ממשיכים בחיים ורק שלי נעצרו ההבנה שאני אמא פתאום מפחידה אותי מליון חרדות שצפות פתאום מהעתיד ומנגד רואה בנות שיום אחרי הלידה כבר מאוהבות בילדה אני באמת אוהבת אותה ומרגישה מחוברת אליה אבל הפחד משתלט עלי הפחד מהעתיד איך יהיה איך אני אסתדר אני מניקה אותה והכול מסובך 🥲 אני רוצה להתחיל לשלב גם בקבוק ולשאוב כדי לא להרגיש ככה שאוכל מידי פעם לצאת גם אבל הרוב לא ממליצים בקיצור הכול מרגיש לי מסובך מרגישה שלעולם לא אצליח להסתדר ובכל מקום אני רק רןאנ כמה זה קשה וכמה התקופה הזאת של הגזים ואחר כך של השניים וזה רק מלחיץ עוד יותר מרגישה אמא דפוקה , זה לא כל היום ככה זה רק שמתחיל המחשבות ולא יודעת איך לעצור אותם מצד אחד חיכיתי כל כך מצד שני מרגישה שזהו נעצרו לי החיים ואני כל כך לא רציתי שזה יהיה ככה לפני ההריון תמיד אמרתי שאפשר לעשות הכול עם ילדים אבל עכשיו מרגיש שזה לא אפשרי אשמח לעצות איך לעבור את התקופה ומקווה שזה יעבור במהרה כי זה קשה לי