בעלי מעצבן אותי ככ... אני בהיריון רביעי, שבוע 30 בבוקר ישן עד מאוחר (10.30), הכל בסדר אירגנתי את הילדים, הלכתי לסידורים... בצהרים (14.15) יצאתי לאימון, לא שם לב בכלל שיצאתי גם- ישן חבל על הזמן... הכל טוב ויפה .. ב17.00 איכשהו הצלחתי להעיר אותו ... הולכים לגיסתי, סעודת שישי, הילדים רוצים לרדת לשחק למטה, צריך לרדת איתם, אני גמורה, הוא לא מוכן - אומר שעייף איזו חוצפה ... כל היום ישן... אז אני ירדתי איתם במקומו למרות שאני גמורה. הבת שלי נרדמה בדרך הביתה, העלה אותה על הידיים, שם במיטה. ביקשתי שייקח אותה לשירותים (מתוך שינה, כי אחרת עושה במיטה וזה משהו שאחכ אני לא ישנה לילה שלם בגללו, הורס לי את השינה) סירב. אמרתי לו- אני ארים אותה למה אני חיבת לישון. אמר לי תעירי אותי אם עןשה פיפי בלילה אבל זה לא עוזר לי כי הוא לא קם כשמעירים אותו אני כבר אתעורר והוא לא יצליח לקום.. אמרתי לו- אני אסחוב אותה לשירותים... נתן לי אשכרה בחודש שביעי להרים ילדה ששוקלת 25 קילו הלוך ושוב בשירותים תוך כדי שהוא גם מתכווח איתי ומרים את הקול... אהההה אמרתי לו- אתה לא גבר... זה לא התנהגות של גבר... מסביבי כולם כל כך מתחשבים בי, עוזרים לי, לא נותנים לי להתכופף, מביאים לי לשבת ומכבדים הוא ככ עייף ורדום על עצמו שזה מטריף אותי