איך להתמודד עם בחילות קשות: טיפים מהירים

היי, רציתי להתייעץ איתכן ב16.2 גיליתי שאני בהיריון (הריון ראשון שלי) וב2.3 עברתי הפלה/הריון כימי שהיה כמו דימום של מחזור ונמשך כמעט עד ה10.3 ומאז לא קיבלתי שוב מחזור ואתמול ב15.4 עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית (עשיתי 2 בדיקות) והלכתי לרופא נשים שאמר שהוא לא רואה כלום כרגע רק רירית מעובה בערך 10 מ״מ ואמר לי לעשות 2 בטאות לוודא הריון וגדילה והכפלה של הבטא עשיתי הבוקר את הבטא אבל עדיין לא קיבלתי תשובה אז ממתינה בנתיים אני ממש חוששת שההריון חס וחלילה יקרה לו משהו ויהיה חס וחלילה הפלה/הריון כימי כמו הקודם שהיה חשבתי לקחת דופסטון (כמו שניסו להביא לי בהריון הקודם אבל לצערי זה לא עזר) אבל הרופא נשים אמר שאין צורך בכלל לקחת דופסטון סתם. אלא אם יש סיכון להריון כמו דימום או סיבה אחרת שכזאת אבל מצד שני בגלל ההפלה/הריון כימי שהייתה מקודם אני חוששת שיקרה שוב מה אומרות?

למישהי קרה שבהיריון כלשהו הבחילות התחילו מאוחר יןתר מאשר בהיריון/הריונות קודמים? ועדיין היה בסדר?

יש לי אמא ממש קשה. כל החיים היה קשה לגדול איתה, הבעיה שזה לא נפסק עד היום. היא לא עוזרת לי בכלום, וכן היא לא חייבת אבל לא נעים לחיות בעולם בידיעה שאמא לא תעזור לך אם תצטרכי אותה. אני מגדלת שני ילדים עם בעלי עובדת משרה מלאה. אמא שלי רואה אותנו פעם בחודש לכמה שעות יום שישי, מעקמת פרצוף כשאנחנו באים ולא עושים כלים וכאלה אבל באמת שזה הזמן היחיד שאני עוד יכולה רגע לנוח מהחיים. היא אף פעם לא הייתה אוזן קשת, ויותר מזה הייתה מעמסה רגשית עבורי, תמיד היה לה מה לומר לא טוב בי, והיום כשגדלתי יש לה גם ביקורת על אזה אמא אני. כילדתי זה היה ביקורים של כמה שעות והיא הולכת הביתה , הרגשתי תמיד כמו אטרקציה בשבילה. כל כך קשוח רק עצם המחשבה שזה מה שיש וזאת אמא שלי. מרגישה גם שכל המשפחה מפוררת בגלל זה, כי היא רבה עם כל הבנות שלה. אף אחת לא מסתדרת איתה וכל אחת ברחה לפינה אחרת בעולם, אז מרגישה שגם פספסתי אחיות.. פרקתי

בנות מישהי רואה פה משהו?