אני גמורה, אין לי כוחות, אני עצבנית, אני עייפה, אני עצובה, אני מרגישה לבד מטפלת…

אני גמורה, אין לי כוחות, אני עצבנית, אני עייפה, אני עצובה, אני מרגישה לבד מטפלת בתינוק לבד כבר תקופה פעם בעלי היה יותר שותף, בהתחלה היה מחליף טיטולים, היינו מקלחים אותו ביחד, היה מרדים אותו לבד, אחר כך הפסיק להחליף טיטולים, הפסיק להרדים, אבל כן היה אחראי על מקלחות (בזמן הזה אני הייתי או מסדרת את הבית או נכנסת להתקלח בעצמי) היה מכין ארוחת ערב בזמן שאני מניקה (איזה סלט כזה) עזבו שפעם עוד לפני התינוק באמת אהב לבשל והיה מכין ארוחות חבל על הזמן. זה נפסק, בשבועיים האחרונים גם את המקלחות הוא הפסיק, אתמול קילח באופן חד פעמי וזהו, הוא עובד עכשיו הרבה, מהבוקר עד הערב, הרבה פעמים גם אחרי העבודה הולך לשחק קלפים עד השעות המאוחרות מאוד, קם בבוקר בסביבות 9-10 שותה קפה ויוצא לעבודה… ואני כל הזמן הזה מטפלת בילד לבד. לא זוכרת מתי אנחנו בתוך זוג או אפילו משפחה שלושתינו יצאנו לאנשהו בשישי/שבת אפילו ללכת לשתות קפה לא יצאנו, אין לו כוח הוא לא יוזם, ואני נכבית לאט לאט, פחות שמחת חיים, פחות רצון לדבר לתקשר, אנחנו אחרי מעבר דירה, סידרתי את כל הבית לבד ביחד עם התינוק הוא לא עזר לי בגלל שיש לו מלא עבודה והוא גם העביר את כל הדירה לבד בלי מובילים אז הוא מרגיש פטור (למרות שעזרתי לו גם להוביל, אמנם לא הרמתי דברים כבדים אבל עדיין גם אני הייתי שותפה…) נשאר בדירה רק דברים שידיים גבריות יכולות, מסילות לוילונות/הרכבת ארונות/תליית תמונות והרשימה עוד ארוכה… אני מבקשת ממנו כל הזמן, אני גם עוזרת לו בהכל הוא לא עושה את כל הדברים האלה לבד, אבל אין לו כוח לעשות את זה, הבית נשאר דומם ככה עם כל הדברים האלה שום דבר לא מסודר בבית וזה גם מחרפן אותי, אפילו את התנור הוא לא חיבר (אני חיברתי) מייבש חיברתי, מיקרו, מה שיכולתי עשיתי, וגם אני עוזרת לו בעבודה שלו. אתמול היה צריך להכין משהו דחוף ליום למחורת לעבודה, אמרתי לו שאעזור לו, הוא נזכר לעלות את הדברים האלה רק ב11 בלילה, הוא היה עייף והלך לישון ואני עבדתי על הדברים שלו שיהיו מוכנים למחר עד 1 בלילה וכשסיימתי חתכתי לישון… ועכשיו אני נזכרת בזה הוא אפילו לא אמר לי תודה, אפילו לא כתב בהודעה למחורת תודה… ובלי קשר הוא לא מדבר איתי בכלל כשהוא מחוץ לבית, מתקשר רק כשצריך ממני משהו שאעשה לו דחוף, וכשאני מתקשרת אליו או שהוא לא עונה או שהוא עונה כשהוא בלחץ ואומר מה את צריכה מה לא עכשיו , קיצר גם אני הפסקתי להתקשר אליו… אבל אמא שלו מתקשרת אליו 30 פעם ביום…. קיצר מרגישה בודדה, שקופה… היום חזר הביתה בערב, הלך לישון, התקלח ויצא עם חברים למסעדה לחגוג לאח שלו יום הולדת