זה נשמע כל כך טיפשי אבל אני מרגישה צורך לשתף הריון ראשון, שבוע 36 ולא מפסיקה לחשוב על זה שלא בא לי שהתינוקת תצא ממני אני מפחדת מהרגע שלא תהיה לי בטן יותר, מהרגע הזה שלא אהיה בהריון. שלא תבינו לא נכון- ההריון לא פשוט, כבד, יש לי בחילות והכל אבל עדיין משהו בי לא מצליח לשחרר את המחשבה. המחשבה שפתאום לא ארגיש את התנועות האלה בתוכי יותר ושפתאום היא לא רק שלי היא של כולם, שלא צריך להמשיך לדמיין איך היא נראת, שכולם יכולים לגשת אליה ולגעת בה זה הגיוני התחושות האלה? למישהי זה מוכר? אני מפחדת שזה יבוא לידי ביטוי אחרי הלידה באיזשהו דיכאון
💬4 תגובות👍1 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בדצמבר 2025 בשעה 11:48
זה ממש לא טיפשי יקירתי הייתי ממליצה לך ממש אולי לפנות לאיש מקצוע , התחושות שאת מתארת נורמליות לחלוטין וטוב שאת ערה לזה ולא מתכחשת אני הכחשתי דיכאון אחרי לידה לפני חמש שנים וברחתי מכל התחושות שלי ובסוף זה עשה לי עוד יותר רע חשוב ממש לדבר על זה עם פסיכולוגית או עובדת סוציאלית קלינית ולהיות בטיפול ותמיכה אני ממש ממליצה , מכל הלב ומאחלת לך לידה קלה ובידיים מלאות ובריאות!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בדצמבר 2025 בשעה 12:04
אני גם חשבתי את זה. שפתאום היא תהיה בחוץ וזה.... נכון זה שינוי. ולפעמים שינויים זה מפחיד. תחשבי . כל כמה רגעים יפים יהיו לכן ביחד. שתקחי אותה לראות מקומות יפים. ... וכל זה. 🫠🥰
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בדצמבר 2025 בשעה 12:39
זה מאוד הגיוני, את עסוקה במשך תשעה חודשים בלשמור על ההריון, להיזהר הרבה יותר מבשגרה, להיות בדריכות על כל תנועה, כל תופעה חדשה.. הכל מרגש ומפחחד בו זמנית. וכן, זה קצת מלחיץ שהתינוקת תצא לעולם, ופתאום היא תהיה חשופה יותר, פחות מוגנת, פחות בשליטה שלך אבל תעשי לעצמך הכנה נפשית למה שמצפה לך, תציבי גבולות לסובבים אם צריך, ותזכרי שאת מגינה ושומרת עליה גם כשהיא אצל אחרים ♥️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בדצמבר 2025 בשעה 14:57
לא טיפשי בכלל 🥰 הרבה מספרות עם תחושה של ריקנות אחרי שזה קורה. נכון שהתינוקת בחוץ אבל הריון זה משהו שאיתך 24/7… כל הזמן מרגישים ואז פתאום כשאת הולכת לעבודה או לישון אין את זה… מובן לגמרי. עדיין לא חוויתי את הלידה ובעזרת השם בפברואר אחווה, אבל הרבה חברות מספרות לי ככה.