אני מכירה בנות ששבועיים אחרי לידה יוצאות , מבלות מתאפרות עקבים עניינים כאילו לא…

יכול להיות שיש קושי אבל לא ברמה שזה מונע מהם להתחיל שגרה של יציאות,גם לא לא בהכרח תראי מבחוץ מה שבן אדם מרגיש. אני חושבת גם שמטיילים בחוץ זה עושה טוב, אוליי זה שהן עושות את זה, זה עוזר להן להרגיש טוב עם עצמן ועם המצב החדש. המטפלת במעון של הבן שלי ילדה וממש כמה ימים אחרי היה את ההופעות של יום העצמאות והייתי בהלם שהיא מטיילת עם המשפחה ככה בחוץ כנראה שיש ויש

אל תאמיני בחיים לרשתות החברתיות

אני יכולה להגיד שאני אחרי שבוע כבר יצאתי. מרגישה שככה חוזרת לעצמי הכי מהר. גם ככה השתנו לי החיים אז אם אני אשאר בבית אני פשוט אכנס לדיכאון. ככה היה לי בלישה הקאשונה, פשוט שקעתי לדיכאון. הייתי בוכה כל היום ופחדתי לצאת מהבית. מאז אמרתי שבלידות הבאות אנהג אחרת ובאמת זה הכי נכון בשבילי לחזור מהר לעצמי ולחיים.

בלידה הראשונה*

אבל שוב לעשות אחרות זה שונה . אני כאילו מסתכלת על כאלו שאחרי לידה ראשונה איך זה הגיוני?

אין לי מושג. אחרי לידה ראושנה פחדתי מהצל של עצמי😂

אני אישית ילדתי בפעם הראשונה באחד הסגרים של הקורונה. אולי אם הייתי יולדת בזמן רגיל הייתי עונה לך משהו אחר🤷‍♀️

זה מה שעושה להם טוב ומוצא אותן מהדיכדוך הזה של אחרי לידה. זה לא אומר שבפנים הכל טוב ולא קשה להן ומורכב. לי בכל אופן זה עשה טוב להתאפר להתארגן להתלבש ברמה שבבית חולים הייתי כל יום מתאפרת שבת שהייתי שם שמתי שמלה וגקט.