היי בנות מעניין אותי מה אתן חושבות על הסיטואציה. אני פשוט מרגישה שאתמול התפוצצתי על בעלי ויש לי קצת יסורי מצפון אולי הגזמתי? מאז שהתחתנתי עם בעלי שזה מעל 10 שנים הוא סיבך אותנו בחוב ענק בגלל המשפחה שלו ומאז אנחנו כאילו נכנסנו למצב הישרדותי.. עובדים כמו חמורים לא מתפנקים ולא קונים שום דבר .. עם השנים התאוששנו והצלחנו לסגור הכל וואלה נמאס לי לחיות ככה. אני עובדת אני רוצה גם לקנות לעצמי מה שאני צריכה (אני הכי לא בזבזנית בעולם)וכאילו מרגיש לי שבעלי נוח לו שאני ישאר בעמדה הזאת של האשה שתלויה בו, שאין לה יכולת לקנות מה שהיא רוצה. החודש קיבלתי מענק מהעבודה של 8000 שקל. רציתי קצת לפנק את עצמי בבגדים החצוף הזה ביקש ממני 3000 למשהו שהוא רצה לקנות.. אוקיי הסכמתי. שבוע אחרי זה אני רציתי להזמין לי בגדים (לי ולילדה שלי זה לא רק לי) בסך הכל ב400 שקל והחצוף אומר לי למה את צריכה ישלך מלא. חח קודם כל הארון שלי ריק, אני לא מבזבזת כמעט כלום. לא עושה ציפורניים, לא הולכת למספרות , לא הולכת לחדר כןשר למרות שאני רוצה. פשוט כלום. הדבר היחיד זה בגדים פעם בחודשיים שלושה בסכום של בערך 400-500 שזה גם לילדה שלי ביחד. תגידו זה הרבה? נמאס לי מהקמצנות שלו אליי. עכשו הוא רוצה לקחת הלוואה של 40 אלף שקל כדי להחליף את האוטו שלו שהוא שנת 2024 בזמן שאני נוסעת על אוטו מעפן מתפרק. די זה מרגיש לי כאילו אני ספונסרית שלו. ועוד מעיז להגיד לי לא לקנות ולא לבזבז.