ואו … נקטלתי להריון שלישי( לא מרצון) אחרי שתי צמודים (מרצון) הראש וחצי מהלב אומרים להפיל, החצי השני לא מסוגל בעלי עד עכשיו אמר לי שהוא יתמוך בכל בחירה שלי אבל עכשיו ברגע האמת שאמרתי לו שאני שלמה אם זה שאני לא חושבת שאני אוכל עכשין להכיל עוד ילד והריון הוא אפשר להגיד מאוד מאוד מתבאס.זה נוגד את מה שאנחנו מאמנים בו שהכל מהשם. וגם אותי זה מערער מבחינת אמונה בגלל שאני אומרת לעצמי השם יודע מה טוב לי אבל עדיין אני מאוד מתקשה לקבל את זה אני מפחדת לעשות את הצעד הזה כי מי מבטיח לי כארצה זה פשוט יבוא? ואם הילד הזה נועד בשביל לשנות משהו מי אני שאקח החלטה להפיל אבל גם חושבת על הילדים בבית. אני רוצה רגע לתת רק לשתהם את היחס הזה.זה מגיע להם! מגיע להם אמא שמחה (ואני שמחה)! אבל מרגישה שהילד הזה זה באמת באמת לא הזמן אני מתה מפניים . מפחדת שזה ישבור את הזוגיות שלנן בעלי מאוד אוהב וקשור לילדים וכן רוצב את הילד מאוד! אני אשמח לשמוע מבנות שכן החליטו להפיל אבל לא מצטערות על זה או על כאלה שהפילו ובסוף הבינו שזאת הייתה החלטה שגויה מצטערת אם יש נשים שזה מפעיל אצלהן טריגר כי נגזר עליהן הפסקת הריןן לא מרצון!