היושש, מזמן לא התייעצתי איתכן פה והגיע הזמן🤪 לפני בערך שלושה חודשים עברנו בית (לעיר אחרת עם מסגרות חדשות לילדים), הבן שלי עכשיו בן שנה ותשע חודשים. לפני שעברנו הוא ישן במיטת תינוק איתנו בחדר , כן היה מתעורר בלילה אבל לרוב זה היה נגמר במוצץ או נדנוד וזהו, תמיד דגלתי בכל אחד ישן במיטה שלו גם עם הבת הגדולה שלי אף פעם לא הסכמתי שהם ישנו איתנו.. בקיצוררר הבנתן לאן זה הולך, שעברנו לפה שמנו אוצו ביחד עם אחותו- היא במיטה שלה והוא באותה מיטת תינוק שהייתה לו, אחרי כמה ימים שהוא ישן טוב הוא התחיל להתעורר בלילה וממש לא להסכים לחזור לישון במיטה שלו, אחרי כמה זמן החלטנו להעביר את המיטה שלו אלינו לחדר, גם כדיי שלא יפריע לה לישון וגם כי חשבנו שזה יעזור שהוא ירגיש שהוא לידינו או משהו, ספויילר- זה לא עזר. וככה חלפו להם שלושה חודשים שבכל לילה הוא מתחיל במיטה שלו ואחרי כמה שעות עובר אלינו, לא משנה מה אנחנו עושים וכמה מנסים הוא פשוט בוכה ונתלה לי על היד ולא משחרר (אי אפשר להשכיב בחזרה ולנסות להרגיע כי הוא ממש נתלה עליי), מודה שלפעמים אין לי כוח בלילה ואני פשוט מעבירה אותו לידי אבל זה כבר נהיה קשה, לא נוח לישון ובעיקר הוא פשוט מתרגל לזה וממש לא בא לי. אין לי בעיה שיהיה עליי כל היום והכי צמוד אליי (הוא עושה את זה אל תדאגו) אבל בלילהההה🥲🥲🥲 קצת לישון. מה הכי כדאי? כי אין נכון לא נכון, חשבנו שזה בגלל המעבר אבל לא נראה לי , אולי משבר גיל השנתיים שהתחיל חצי שנה לפני? אולי חרדת נטישה כלשהי? איך מתגברים על זה?