איך לדעת שהתינוק נושם בלי מוניטור אפס הפרדה?

היי בנות, אני חושבת על אפס הפרדה אבל אני נורא מפחדת איך אדע שהתינוק נושם כמו שצריך בלי מוניטור?
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בנובמבר 2025 בשעה 15:44
למה נראה לך שבתינוקיה הוא מחובר למוניטור כל הזמן? חוץ מזה שגם אם לא תקחי ביות מלא את יכולה שהוא יהיה איתך כל הזמן. תכלס, לא באמת מבינה מה הלחץ לביות מלא, היום גם ככה התינוק עם האמא תמיד אם רוצים.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בנובמבר 2025 בשעה 15:56
בתינוקיה הוא הרבה פחות מושגח מאשר שהוא צמוד איתך בחדר כשהוא איתך את ישר רואה שהוא רעב עוד לפני שמתחיל לצרוח, ישר רואה אם קר או חם לו, אם עשה וצריך להחליף טיטול בתינוקיה הוא עוד אחד מתוך מךא תינוקים ומקבל הרבה פחות יחס צמוד אליך הכי מוגן ובטוח 🥰
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בנובמבר 2025 בשעה 16:58
כמו שכתבו למעלה תיהיי בטוחה שבתינוקיה הוא הרבה פחות מושגח ואפחד לא באמת שם לב מיד אם בוכה או רעב הסיכוי שיקרה משהו חס וחלילה הוא הרבה יותר קטן מאשר שהכל יעבור בשלום אל תכניסי לעצמך חרדות מיותרות לראש. אין מושלם כמו אפס הפרדה באים אלייך לכל הבדיקות ולכל הביקורות התינוק תמיד לידך ואת יודעת שתטפלי בו הכי טוב שיש שיעבור לך בקלות בידיים מלאות בע׳ה 🩷🩵

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אימהות ל2 פלוס שעברו משהו דומה / פסיכולוגיות לילדים וכו׳ אני חייבת חייבת עזרה בבקשה !!!! הבן שלי בן 3 מאז הלידה (לפני 3 שבועות) חווה התקפי זעם רציניים- צרחות ובכי תמרורים (לפעמים קם מתוך שינה ומתחיל לבכות ולצרוח) ממש קשה להרגיע אותו הוא מגיע למצב שהוא מתנשף מבכי וגם לא מסביר לנו למה ומה קרה. גם כשמציעים לעשות דברים כיפיים עכשיו בחופש כמו ללכת לקנות משחקים, לאכל גלידה, סיבוב בחוץ או בסופר הוא לא מוכן לצאת מהבית. כל היום רוצה רק לראות טלויזיה. לא מוכן לשחרר את המוצץ למרות שכבר גמול ממנו ביום. הוא לא אוכל כמעט כלום, גם דברים שהיה מאוד אוהב כמו דונאטס. אני ממש מרגישה ברגעים מסוימים שהוא חווה דיכאון כלשהו ושאני לא מזהה את הילד שלי, אני מפחדת עליו ברמות. הוא מאז ומתמיד היה ילד רגיש אבל ממש לא ככה. בנוסף הוא גם מתחיל גן עירייה חדש לגמרי ללא חברים קודמים וללא שום הכרות קודמת עם הגן. בקיצור אני לא יודעת מה לעשות, אני רוצה את הילד שלי בחזרה ואני מתחילה ממש לפחד שמשהו קורה לו ואני מפספסת. חשוב לציין הוא מקבל מאיתנו כמה שיותר יחס, כמה שיותר מילים חמות ברמה שכל היום אני אומרת כמה אני אוהבת אותו, מנשקת, מחבקת, מציעה לעשות דברים ביחד רק שנינו. יצא הרבה פעמים ששמתי את התינוק אצל המשפחה כדי להיות רק איתו לבד. גם היחס שלו אל התינוק הוא מהמם, מחבק, מנשק, מלטף, מחפש אותו כל היום, עוזר לי וכד׳. מרגיש לי שמשהו יושב שם בפנים עמוק והוא לא מצליח לשחרר את זה, למרות שאנחנו ממש מנסים לעשות הכל כדי שלא ירגיש חלילה שהחליפו אותו או שאוהבים אותו פחות או כל דבר בסגנון הזה. אשמח לדעת האם היה לכן מקרה דומה/ מה עושים/ למי פונים? המלצות / עצות - כל דבר שיכול לעזור אשמח שתספרו לי 🙏🏽🙏🏽🙏🏽🙏🏽
💬4 תגובות👍1 לייקים