הבן שלי לביקי שלי הבכור, בן שנתיים ושלושה חודשים, אנחנו איתו במסע הזה כבר שנה הנוירולוג מבולבל והפסיכולוגית גם הייתה מבולבלת אבל היום אבחנו אותו על הרצף, מרגישה שהשמיים נפלו עליי, אני גננת בגני תקשורת כל חיי אהבתי לעזור ולקדם את הילדים האלה אבל פתאום כמו בוקס בבטן לא מצליחה להגיד מילה לא יודעת מאיפה להתחיל אין לי מילים כאילו. ארבע שנים של תואר על החינוך מיוחד נזרקו לפח אני פשוט לא יודעת כלום, תנו לי כוחות, איך מתקדמים מכאן, ילדתי בת לפני שישה חודשים אני לא פנויה אליה בשום צורה, שלא נדבר על לחזור לעבוד עם ילדים על הרצף זה מכאיב כל-כך לפגוש את המערכת מהצד השני

שבוע 35+3 מרגישה כאבי מחזור חזקים ממש כבר יומיים, סובלת מאוד אבל בטוחה שזה לא צירים סדירים! בבוקר כמעט התעלפתי 3 פעמים, היו צריכים לעשות לי אוויר ולהרים לי רגליים, מאז הכל בסדר ( מלבד הכאבי מחזור החזקים שהתחילו לי בערך ב16…) לא בא לי סתם ללכת למיון הריון ראשון ילדתי בשבוע 37+5 מה דעתכם?

הייתן נוסעות לאירוע שעה וחצי נסיעה שבוע 36+4 לחברה מאוד מאוד טובה, לחינה שככל הנראה לא יהיה בחתונה שלה? ראשונה- ילדה בשבוע 38 בהתחשב בנסיבות הבאות- אתמול היה פקקי ענק. אני נוסעת לבד בעלי ממש לא תומך במהלך... מה דעתכן? הייתן עושות את זה? חברה ממש טובה הייתה המלוווה שלי בחתונה