אני מתוסכלת מאד. נמאס לי פשוט נמאס לי. מאז שילדתי לפני חודש אני מרגישה בקריסה איתה, קריסה! הבת שלי בת 4.5 אני לא מצליחה להשתלט עליה, היא פשוט עושה ממני סמרטוט רצפה! אני מדברת איתה כאילו מדברת לקיר. קודם כל היא מאוננת לאורך כל הזמן וקשה מאד לעצור אותה! זה כבר מרגיש לי על גבול החולני, אני מעירה אותה בצורה הכי יפה שיש עם חיבוקים נשיקות , היא עושה פרצוף ומאוננת מאוננת מאוננת בלי להפסיק!! לא מבינה את זה! דבר שני לא מצליחה לדבר עם הילדה שלי, כלום, עד שהיא כבר קמה מהמיטה היא מתעלמת פשוט לא מתייחסת אליי, אני מבטיחה פרסים- לא מעניין אותה אני נותנת עונשים לא אכפת לה.. כאילו מה אני אמורה לעשות! מרגיש לי שעשיתי טעות להביא ילדים .. מרגישה צער ועוגמת נפש שוט מרגישה שנמאס לי. ילדה שאמורה לתת לי אור ושמחה בלב , אני מסתכלת על הפנים שלה ואני פשוט כועסת עלי. לא יודעת איך מתנהלים איתה, באמת לא יודעת!!