חייבת לפרוק , התקשרתי לקבוע תור לרופאת נשים שלי, לסוף החודש , לא מחר או מחרתיים ופשוט המזכירה צעקה עליי שאין לה תור לתת לי ולמה לא התקשרתי לקבוע חודשיים מראש אמרתי לה שאני לא יודעת מה הלוז שלי חודשיים מראש ויש עוד חודש לתור שאני צריכה והיא פשוט אשכרה פיטרה אותי אז ניתקתי את הטלפון והתחלתי לבכות ומאז עברה כבר חצי שעה וכל פעם שאני נזכרת בזה אני מתחילה לבכות שוב

חייבת לפרוק!!!!! הריון שני, שבוע 12 ושאלתי את בעלי אם הוא בא איתי לבדיקה השבוע מה הוא עונה לי??? לא אני מפחדת שיגידו שוב שזה בת (יש לנו בת אחת בבית) נפגעתי עד עמקי נשמתי הוא כמובן התנצל ולקח את דבריו בחזרה אבל זה כבר מאוחר, מה הקטע החולני הזה והאובססיה הזו לבנים?? אפשר לחשוב כאילו יש לנו כבר ארבע בנות בבית ובאמת כבר יצאה הנשמה מלחכות לבן מה זה משנה???? העיקר עובר בריא ושלם!!! בקיצור עצבנית עד עמקי נשמתי מישהי שחוותה משהו דומה? עצות איך להתגבר על הרגשות הרעים שנוצרו כתוצאה מזה ואני לא מצליחה לשחרר אותם?? :(