לא יודעת מה לעשות עם חמתי 🥱 מהרגע שהכרתי את בעלי עוד לפני שהתחתנו אמא שלו פעם נחמדה פעם עוקצת ומעליבה. היא רגילה לנהל את העניינים , רגילה להשתלט . ואני כזאת שלא נעים לה לפגוע ומנסה לכבד. היא מסוגלת לתת המון מתנות וזה מוערך ולא מובן מאליו אני גם אומרת לה שמעריכה אותה וכו'( אגב לא מבקשת ממנה שום דבר להפך רק אומרת לה שלא צריך והיא בכל זאת קונה) אבל... היא פוגעת בלי לחשבן פעם אחר פעם! אתן רק כמה דוגמאות כדי לנסות לקצר ... פעם אחת ראיתי הודעה שנשלחה לבעלי שאני לא בסדר ששלחתי לה חג שמח בהודעה במקום להרים אליה טלפון ורשמה שם דברים מחממים עלי. בפעם אחרת תכננתי הפתעה רומנטית לבעלי ליום הולדת שלו וביקשתי מאחותו שתסדר בבית שלנו בלונים ודברים שקניתי ליום הולדת שלו לשמח אותו תכננתי שיראה את זה כשנחזור ממסעדה אני והוא וכשחזרנו הבנתי שאמא שלו ניהלה את הסיטואציה מה שקניתי היא שמה ממש בצד ומילאה את כל הבית בדברים שהיא החליטה בלי לשאול אותי , והוסיפה מלא מתנות וברכות שלה. יום אחרי היא טרחה להתקשר אלי להגיד לי תודה רבה שאני דואגת לבן שלה אבל עם חיוך גדול דאגה גם להגיד לי שבלונים כאלה לא קונים ליום הולדת ושהיא התערבה עם הבת שלה שזה קשר ראשון שלי( לא זה לא) כי רואים שאין לי נסיון .. מרוב ההלם היתי נחמדה וסיימנו את השיחה. במשך כל הזמן כיבדתי אותה דיברתי אליה יפה , קניתי לה מתנות לארועים סמליים וזהו. אבל הציפיות מצידה רק עולות , היא סופר דעתנית אין מצב לקיים שיחה בלי שתסכימי איתה , וכול הזמן מעירה לי אם הבן לא עונה היא מתקשרת אלי לבקש ממני להגיד לו שיענה לה והיא יכולה להתקשר 4 פעמים ברצף בשביל זה. כבר הגיעו מים עד נפש .. הסברתי לו שזה מפריע לנו לזוגיות ושאני מכבדת אותה ורוצה לשמור על קשר בריא אבל שלא אוכל להמשיך ככה .. כי גם כשאת מציבה גבול או אומרת "לא תודה" באלגניות היא בכל זאת עושה וזה מתבטא בכל דבר !! כשהוא דיבר איתה היא עשתה דרמה מטורפת וחיממה את אחותו עלי , שתיהן לא דיברו איתי הרי אני כפוית טובה ואיך העזתי להעמיד גבול.... בקיצור השלמנו אחרי זה ולצערי.... זה לא משתנה .. אני צריכה ללדת בעוד חודשיים והיא אמרה לי " נלך לקנות בלנדר וירקות ופירות לתינוק" אמרתי לה שאני לא רוצה כרגע ושמעדיפה לחכות קצת ( עוד לא ילדתי) וזה הפך להיות ויכוח שלא נגמר " מה אכפת לך שיהיה בבית" " תודה רבה אני לא רוצה כרגע " " אבל מה אכפת לך" וככה המשיכה והמשיכה והמשיכה וזה ככה בכל דבר עד שלא תסכימי איתה היא לא תשחרר. כן הוא דיבר איתה על זה ואמר לה שזה לא בסדר אבל היא ממשיכה" כי יש לה רק כוונות טובות רק רוצה לתת" עכשיו הוא אמר לי "אכפת לך ששבוע הבא נלך לקנות את הדברים לתינוק עם אמא שלי " ולכל מי שרוצה להגיד לי תעריכי יש כאלה שאין להן את זה " זה בא עם טונות של שליטה ועלבונות היא לא מאפשרת לי היא קובעת ובוחרת דברים שאני לא צריכה ועל הדרך מתערבת ובשם זה שקונה גם אומרת לך מה לעשות עם כל דבר ומשתלטת אם תגידי מילה היא מאוד מאוד תעלב ... בקיצור אמרתי לבעלי שאני לא רוצה .. שאני רוצה שזאת תיהיה חוויה זוגית שלנו והתחלנו לריב על זה .. נראה לי שהוא לא מבין בכלל כמה זה מפריע שחייב גבול . הבעיה שאין עם מי לדבר כי כשאת אומרת לה דברים שמפריעים היא מיד נעלבת ועושה רגשות אשם והוא גם עייף מימנה אני בת 33 תיכף והוא כבר 37 בזוגיות הכל בסדר גמור אבל אמא שלו מתישה😞
💬61 תגובות👍5 לייקים

תגובות (61)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בנובמבר 2025 בשעה 06:40
ואוווו איזה קשוח! רילוקיישן יכול להיות? 🤣
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בנובמבר 2025 בשעה 06:43
איייף מזכירה לי קצת את חמתי ובסוף אני זאת ״שפוגעת בה״ מניפולטיביים איכ איכ איכ
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בנובמבר 2025 בשעה 06:47
לא פשוט בכלל! נשמע שהיא לא ככ מבינה מה הגבולות שלה. בעיני האחריות על הצבת הגבולות חלה על בעלך, זו אמא שלו והוא צריך לדעת להגיד לה כשהיא מגזימה, במיוחד אם הוא יודע שזה מפריע לך. לדעתי תנסי לשוחח איתו ולשתף אותו שוב בתחושות הלא נעימות שהיא גורמת לך ושזה יהיה לטיפולו.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 בנובמבר 2025 בשעה 07:13
תראי, עוד מעט מחכה לכם תקופה מאוד לא פשוטה. מבחן אמיתי לזוגיות שלכם, עייפות, הורמונים, גזים, לילות לבנים.... אם זה ממשיך גם שם, זה מסוכן מאוד במילים פשוטות. תסבירי לבעלך שהוא התחתן איתך. שאת בעלת הבית, את מחליטה חד וחלק. ואם את תגידי לא, זה אומר לא, והוא צריך להיות בצד שלך, כי הוא בחר לגור איתך, לבנות משפחה ולהביא ילדים. שמעכשיו האלה את לו מבזבזת אנרגיות על ויכוחים איתה, כי את צריכה אותן לתינוק שבדרך. אם הוא רוצה להיות מאושר ובראש שקט שידאג שלך יש ראש שקט. שאת לא חוזרת יותר לשיחה הזאת, ואת סומכת עליו שהוא יוכל לפתור את זה מול אמא, לא משנה באיזה דרך. עדיפות ראשונה שלו בחיים- אישה וילדים. שאת מצפה ממנו לסיים התערבויות אין סופיות בחיים שלכם, לא משנה באיזה כוונה הן נעשו, מבחינתך אם זה כל פעם עולה לך ביוקר אז לא צריך עזרה מותנות בכלל..תסבירי שהפעם הבא את יכולה לפתור את זה לבד, פשוט רוב הסיכויים בדרך מאוד לא נעימה ואת לא רוצה כי את מכבדת אותו, והיא אמא שלו. דברי איתו בצורה ברורה, בלי עצבים.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי אשמח להתיעץ איתכם על משהו יש לי ילד בן 4 ועוד ילד בן חצי שנה אני עובדת מהבית (עם עזרה) אולי שעתיים ביום סך הכל. בעלי עובד פיזית אבל מסיים מוקדם סביבות השעה 15:00, הוא חד משמעית המפרנס העיקרי בבית. אני זו שעושה הכל מהכל בבית, הוא לא מזיז אצבע. גם עם הילדים הוא גג חצי שעה- שעה ביום.(שזו הבעיה שלי) אני מרגישה שאין לי עזרה ממנו אפילו לא טיפה, הוא אמנם בבית מוקדם אבל כל היום בטלפון שיחות עבודה/ חברים/ סתם גולל או שהוא מסדר את הגינה / עובד על קבצים וכו וכו. אני כל יום מסיימת את היום עם הלשון בחוץ מעייפות שיא ותחושת החמצה שלא הספקתי להיות עם אף אחד מהם, כי אני מתגלגלת מאחד לשני לפי הצרכים שלו ויוצא מצב שאין לי רגע של משחק עם כל אחד מהם בנפרד. ועל הגדול שלי אני ממש מרגישה שזה חסר לו ברמות !!! הוא ממש מבקש שאשחק איתו ואני לא מצליחה כי אני עם הקטן. ופשוט כואב לי הלב !!!! אני מתמוטטת מזה. היום היה על זה פיצוץ רציני בבית וזרקתי לו משפט ״אתה לא אבא״ ליד הילדים, הוא ממש נפגע ומאז כל פעם שאני מנסה לדבר איתו על זה כדי לסדר את העניינים הוא אומר לי ״את צודקת שחררי אותי״ וזהו אי אפשר לדבר איתו. להפך הוא אומר לי שמעכשיו הוא לא יעזור בכלל אם אני לא מעריכה. אני יודעת שלא ההיתי צריכה להגיד משפט כזה, הבעיה שאני דוגרת ודוגרת ובסוף זה משתחרר לי ברמה גבוהה שקשה לי לעצור. יש ימים שאני עם שניהם בוכים צורחים לבד והוא ישב בחוץ ויעשן סיגריה או יהיה בטלפון ורק שיסיים יכנס לעזור. אני מנסה לחשוב בהגיון ולא מבינה איך בן אדם יכול להתנהג ככה מבלי לחשוב שזה משהו שלא נכון לעשות. אני מרגישה שאם זה לא ישתנה אני מעדיפה להתגרש. אשמח לשמוע את החוות דעת שלכן.
💬8 תגובות