שבוע אני לא מעשנת ירוק ופתאום עכשיו מהבוקר אני רק בוכה וגם מרגישה שבאלי לעשן זה…

היי, נמצאת באור יהודה ומוסרת את זה, יש מישהי שצריכה או מכירה מישהי שצריכה? ❤️

מישהי חוותה סיטואציה כזאת שבהריון ראשון ממש היה לי כיף עם בעלי ומלא רגשות טובים אליו ..(הריון עם בת) ובהריון שני הוא מביא לי עצבים ברמות.. כל דבר שעצבן אותי קצת פעם מעצים את זה ברמות (הריון עם בן) ואני פשוט לפעמים חושבת די אולי אני כבר לא אוהבת אותו באמת או שזה רק בגלל ההורמונים? פליז תשתפו אותי אם קרה לכן ואחרי הלידה זה השתפר? חייבת תקווה

יש לנו חתונה של אדם מאוד קרוב מהצד של בעלי כשבועיים לאחר התאריך המשוער אין מי שישמור על הקטנה, אני מאוד רוצה להיות (כמובן בהנחה וארגיש טוב, היא תרגיש טוב והכל יהיה בסדר ותקין) עד כמה זה נורא ללכת איתה לאירוע? נניח אם נהיה רק בגן בחוץ ולא בתוך האולם? מישהי שעשתה זאת והיה בסדר בזמן, אחרי?🩷

תקשיבו, יוצא לי עוד מהאוזניים ולא מצליחה להירגע. אני יודעת שהיום ה-7, ואולי זה להתעסק בקטנות, אבל בכל זאת אשמח לדעתכם. הייתי בגינה עם הילדים, וקולטת את בן ה-3 יורד חזרה מהסולם שעליו טיפס כדי להתגלש. הייתי רחוקה אז לא הייתי בטוחה מה קרה, אז במקום לצעוק על הילדים שלמעלה אמרתי שכל ילד שרוצה מותר לו לטפס, ואיפשרתי לילד לטפס בחזרה. אח''כ כל הילדים שלי עלו, כולל ילד בן 10 והתבאסו מאוד שילדות חוסמות להם את המגלשה שהם רוצים ולכן התגלשו באחרת. כבר קלטתי קודם שהילדות עולות במגלשה במקום לעלות בסולם ולהתגלש במגלשה. אבל לא הבנתי שהן ממש חוסמות ולא מאפשרות לילדים שלי להתגלש! אבא של הילדות היה שם ושיחק איתם ובעצמו היה בתוך המגלשה בלי לזוז. עליתי למעלה ואמרתי לילדות להתגלש עכשיו כי יש עוד ילדים שרוצים. הילדות מסתכלות עלי ולא זזות! מנענעות את הראש. אח''כ הילדים שלי אמרו שהילדות אמרו תזהרו ממנו. פתחתי עיניים עליהם והרגשתי שעוד רגע מתפוצצת. אמרתי לילדים שלי בפאסיב אגרסיב, שהילדות החארות (כן, כן!!! חארות!) ישמעו- יש עוד מגלשות, אם יש ילדות מעצבנות וחצופות תתרחקו מהם. אבל מה שרציתי זה לצרוח עליהן. וכמובן שידעתי שאין מה לדבר עם אבא כזה. מה הייתן עושות במקומי? הרגשתי קודם כל מאוד ילדותית לעשות פאסיב אגרסיב לילדות קטנות . אבל כמובן מה שיותר הפריע לי שלא הצלחתי לעזור לילדים שלי להתמודד עם קושי חברתי. שלא הצלחתי לעזור להם. מה הייתן עושות?