פשוט מחפשת לפרוק אז לא חייב בכלל לענות חייבת להוציא את זה ממני. לפעמים אני כלכך שונאת אנשים. אני בן אדם חזק כל החיים שלי הייתי חזקה וסבלתי כאפות בחיים פעם אחר פעם ושתקתי ועברתי את הכל "בלי בעיה".ככה שלשבור אותי זה דיי קשה אלא אם כן מדובר באבא שלי ז"ל או במשפחה שלי-בן זוגי והבת שלי. והיום המנהלת שלי פשוט הצליחה לשבור אותי ולגרום לי להתפרק ולבכות איזה 40 דקות בלי הפסקה כמו איזה ילדה קטנה בגלל כלום באמת שכלום.אין לנו גב כלכלי אנחנו גרים בדירת 2 חדרים מסריחה שהחדר הבודד האמיתי הלך לקטנה אנחנו ישנים בסלון והכל מתנהל בסלון כי אין אופציה כלכלית לעבור דירה.רק עכשיו שנה וחצי אחרי שילדתי התחלתי לעבוד פעם ראשונה.בגלל כל הקטע הכלכלי גם לגן אין לנו כסף הכסף לגנים היום חולניים,אני מהרגע הראשון של הראיון עבודה התחלתי בזה שאני אמא צעירה ושאני לבד עם הילדה בבית ואין לי אופציה לשים אותה כרגע בגן אז אני ובן זוגי מתחלפים במשמרות כדי שתמיד אחד מאיתנו יהיה איתה בבית,אמא של בן זוגי עוזרת לנו המון אבל גם היא לא מסוגלת לשמור עליה הרבה זמן כי ישלה פריצת דיסק ועוד חודש וקצת היא חייבת לחזור לעבוד מהאבטלה ככה שבכלל לא תהיה שום עזרה,אז גם את המשמרות שאני עושה עכשיו לא יהיה לי איך לעשןת. ועדיין למרות כל הקושי למרות המשמרות הכפולות הקושי בלא לראות את הקטנה לפעמים לפני שהיא הולכת לישון,לא לראות את בן זוגי כמעט בכלל ועוד לקרוע את סבתא,אני באה ואני עובדת ואני מגישה לה משמרות לכל השבוע,עד היום היו ממש מספר ימים בודדים שביקשתי שלא תשים אותי כי לא היה עם מי להשאיר את הילדה או כי רוצה להיות איתם קצת. שבוע הבא הוא עובד משמרות לילה,מ6 בערב עד בוקר למחרת,אז אני חייבת לעבוד בוקר כדי שיהיה מי שישמור על הילדה.בגלל שאני מתרוצצת בין כלכך הרבה דברים בטעות הגשתי לה משמרות ערב על אוטומט(לרוב הוא עובד בקרים ואני ערב)זה שבוע יוצא מהכלל שהוא ככה עובד לילות.שלחתי לה הודעה הסברתי לה שהוא עובד לילות והגשתי לה ערבים בטעות ואני חייבת משמרות בוקר ומבחינתי אני אחפש מחליפים לבד רק שתאשר לי לחפש מחליפים והיא בתגובה פשוט שולחת לי הודעות קוליות שבהן היא מתעצבנת עליי בטרוף על זה שזה לא הגיוני שהיא ישבה שעתיים על סידור עבודה עכשיו וחייבת לעשות מחדש ושזה לא מקובל עליה,ופתאום גם לא מתאים לה שאני עושה לה כביכול שבוע שבוע.עכשיו אמרתי לה גם בהודעה קולית שאני מהרגע הראשון הייתי כנה איתה והיא אמרה שזה בסדר מבחינתה והיא תנסה להתחשב ואם לא מתאים לה אין לי מה לעשות עם זה,זה המצב ואותו אני לא יכולה לשנות בקרוב.והיא פשוט המשיכה להתעצבן עליי כמו לא יודעת מה. עכשיו סבבה שישבת שעתיים על זה,למה אני צריכה לחטוף את העצבים שלך על טעות אנוש?גם לא ביקשתי ממך לעשות הכל לבד אמרתי שאני אחפש לבד רק תני לי אישור,ולא היא מחליטה להוציא את העצבים שלה עליי וזה פשוט כלכך הכעיס אותי ושבר אותי,אני כלכך אבל כלכך קורעת את עצמי כדי להצליח להגיע למשמרות ולעבוד כמו שצריך,היו שבועות שעבדתי פאקינג 6 משמרות בשבוע בשביל שכר מינימום מזדיין בתחת,אני לא רואה כמעט שקל מהכסף של המשכורת כי מעבירה הכל לבן זוגי שיהיה לנו לשכר דירה ואוכל והכל לילדה,השאר משאירה לעצמי כדי שירד החוב של ביטוח לאומי והקופת חולים,ומידי פעם סיגריות או משקאות אנרגיה כדי שבכלל אוכל לתפקד,מנסה לעשות הכל בבית שהבית יהיה נקי ומסודר,שהילדה לא תרגיש בחיסרון של אף אחד מאיתנו ותמשיך להתפתח תקין,מנסה לתחזק זוגיות למרות שבקושי מתראים.ולא התלוננתי לה על שום דבר אף פעם!!גם כשהיו משמרות קשות,גם כשהיה לי קשה ונשברתי פיזית ונפשית והייתי על סף קריסה,גם כשהיא שמה אותי משמרת ערב ויום אחרי זה להגיע לעבודה ב7,לא אמרתי כלום!!!!!כלום!!!!!מנסה לתת לה כמה שיותר משמרות מגוונות כמה שאני יכולה ובסוף מקבלת פשוט יריקה לפנים. זה פשוט הרג אותי זה גם היה יום כלכך מעצבן כבר מאיך שהוא התחיל וזה פשוט הקש ששבר את גב הגמל מה שנקרא לא הצלחתי להחזיק את עצמי פשוט ישר דיברתי עם אמא שלו בתקווה שהיא תוכל לשמור עליה בערב לנרות החרדות שלי שהן ישארו לבד ולא יהיה מי שיעזור לה,והתקשרתי לבן זוגי ופשוט התפרקתי והתחלתי לבכות לו בטלפון במקום לתת לו להנות מהטיסה(שאגב ממומנת ע"י אחותו שסיימה מילואים וקיבלה כסף מהצבא וחבר הכי טוב שלנו שמוכן לשים עליו כסף אחרת לא היה יכול לטוס,שלא תגידו איך אין כסף אבל טס לח"ול). קיצר פשוט מעצבן איך אנשים מרשים לעצמם להתנהג כלכך מסריח בלי לעצור רגע ולחשוב על אחרים,לה החיים טובים הילד אצל הסבתא היא מרוויחה יותר,לא עובדת כל השבוע וגם זה עובדת רק בקרים ולקראת 4 היא כבר בבית עם הילד שלה כי היא יכולה להרשות לעצמה את זה,אבל להבין את הצד שלי פתאום זה לא מתאים לה.בשניה של עצבים פשוט מתנהגת מסריח.באלי לראות עובד אחד אחדדדד שעושה בעבודה הזאת את מה שאני עושה כל משמרת ועוד בבית ולא מתלונן על זה או מתפטר אחרי יומיים. זהו פרקתי.