עזרתכן בבקשה מה הפרוצדורה בתהליך של העברת עוברים מוקפאים מביה"ח אחד לביה"ח…

היי בנות! הריון ראשון 🥰 היו לכן מחשבות על למי לספר קודם? אני נגיד קצת מפחדת לספר למשפחה של בעלי לפני שאני מספרת למשפחה שלי, חוששת שיעלבו ויעשו דרמות. מה אתן אומרות? מחשבה מיותרת או שבאמת עלולים לקבל את זה בצורה לא יפה? (אני רק אדגיש שבכל אופן אספר יום אחרי יום או משהו בסגנון, לא פער משמעותי)

הי הורים יקרים אשמח לעזרה יש לי בן בן שנתיים וחודש הוא לא מדבר טוב בכלל כן מבין הכל ,כמובן שבודקת שאין לו נוזלים באוזניים ומפה נתקדם … בשבוע אחרון הבן שלי נכנס איתי לשירותים ואומר לי פיפי פיפי ומראה לי את אסלה ,אמרתי לו רוצה לעשות פיפי אמר לי כן ,כבר שלוש פעמים עשה באסלה ,מפה מה עושים ? להמשיך לזרום איתו איך עושים גמילה ? אני לא ממהרת !

שבוע 18.. הריון ראשון, עדיין לא מרגישה תזוזות של העובר. יודעת שזה תקין אבל איך מרגיעים את הפחדדדד שהכל בסדר בלי ללכת לעשות אולטראסאונד כל שבוע?🫠🫠🫠

סתם באלי לפרוק. הריון שני, מחר המשוער שלי. הייתי בטוחה שאלד הרבה יותר מוקדם, ההריון הזה היה קשה מאוד ואני ממש סובלת בחודש האחרון. יש לי ילד בן שנתיים, אותו דווקא ילדתי יומיים לפני המשוער. בהריון הזה יצאתי מגדרי, עשיתי הרבה כושר , הייתי פעילה, עבדתי עד שבוע 38, עשיתי את כל הזירוזים מה שנקרא. כבר מחודש שמיני יש לי הרגשה שכל יום זה עומד לקרות, ושוב הכל חוזר לקדמותו. אני יודעת שיש לה את התאריך שלה, את המזל שלה, ושאין לי ממה להלחץ , הרי בסוף היא תצא וזה ממש עוד מעט. אבל אני לא מצליחה להבין מה יש לי. אני מרגישה ממש דכאון. אולי בגלל הקושי הפיזי שאני כלכך רוצה שיגמר , אולי כי כואב לי כל הגוף שלי שנמתח ומשמין ואני רק רוצה לחזור לעצמי, אולי כי אני מפחדת מהמעבר בין ילד אחד ל2 ואני רוצה כבר להגיע לזה כדי להפסיק לפחד. בכל מקרה אני לא מצליחה ״להנות״ מהשקט עד שהיא תגיע. אני בוכה כל יום בשבוע האחרון, כל ציר אני קופצת בציפייה . בא לי לחבק אותה כבר, בא לי שזה יהיה מאחוריי , לפתוח את הדף הזה ולסיים עם ההריון הקשה הזה. למה זה כלכך לחוץ לי? למה אני רק חושבת על זה וישר בוכה בחוסר פרופורציות?