לא עשיתי אצלו אבל יכולה לשתף בחוויה האישית שלי זה לקח משהו כמו 10 דק הגעתי לפני הבדיקה, הזדהיתי במזכירות, אחר כך אחות לקחה מדדים, שאלה שאלות, הסבירה מה הולך לקרות. (צריך להביא סוג דם מודפס) אחר כך הכניסו אותנו לחדר פרוצדורות, נשכבתי על המיטה, הגיעה הרופאה יחד עם טכנאית אולטרסאונד, האחות הכינה את האביזרים (זה סטרילי אז כפפות ומגש ומבחנות וכו..) ואז שטפה לי את הבטן במים חמימים וסבון. אחכ הרופאה הסתכלה באולטרסאונד איפה כדאי להכניס את המחט וחיטאה את המקום, ואז בזמן שהיא הכניסה את המחט ושאבה מי שפיר הטכנאית החזיקה את האולטרסאונד והאחות הביאה לה את המבחנות, סכה מילאו 6 מבחנות. הדקירה הייתה קטנה ולא נעימה אבל לא נוראית או כואבת. קצת כמו בדיקת דם, החלק שלי לא היה נעים היה השאיבה, ממש הרגשתי וזה היה לא כואב אבל גם לא נעים. וגם טיפה נבהלתי מהכמות ומהעובדה שחלק מהמים יצאו עם קצת דם מהשילייה. (זה הגיוני אם מכניסים את המחט דרך השיליה) לגביי המבחנות - קצת נלחצתי כי הרגשתי שזה יחסית הרבה, אבל את כל הזמן רואה באולטרסאונד שהעובר בסדר ושיש עדיין מספיק מים. אחרי הבדיקה שמים פלסטר קטן ואת שוכבת כמה דק. אני הרגשתי קצת מסוחררת מהלחץ אז לקחתי את הזמן. אחכ קמים בזהירות והולכים לאט לרכב ומשם הבייתה. שלושה ימים הקפדתי על כל הההנחיות - לא הרמתי כלום, בלי מאמצים, הייתי בעיקר במיטה. בדיקה מסוכנת זה לא מדוייק. כמו כל דבר , יש בה סיכון, אבל הוא קטן 0.001. ובידיים מיומנות זה גם יכול להיות 0.00096 רק לשם השוואה, נהיגה במכונית הרבה יותר מסוכנת. ובסוף, אם מקפידים על ההנחיות כמו שצריך, הסיכון יורד עוד. צריך פשוט לתת לפצע להיסגר. לי היו טיפה כאבים סביב מקום הדקירה בימים הראשונים. לא משהו חזק. סתם אי נעימות. לגביי מקלחת - אפשר כבר באותו ערב.