היי בנות , שבוע 36 . כל פעם שאני נלחצת מזה שאין הרבה תנועות במשך כמה זמן אני עושה כמה לחיצות עדינות על הבטן ואז העובר מגיב (עשיתי את זה לאורך כל ההריון) , אני נרגעת וממשיכה את היום שלי ... פתאום נתקפתי בהלה שאולי זה שאני מעירה אותו כל פעם מזיק לו ... אני עושה את זה בערך פעמיים שלוש ביום הוא מתעורר בקלות אני לא ממש מציקה לו כמה לחיצות עדינות והוא מגיב ... אתן חושבות שזה מסוכן להתפתחות המוחית שלו?

תגידו יש דבר כזה דיכאון של סוף הריון? אני שבוע 40+ ועדיין לא ילדתי לא מסוגלת לראות אנשים, לענות להודעות גם כשאנשים ממש נחמדים ושואלים מה איתי. בטח להודעות של אנשים ששואלים ״נו את לא רוצה ללדת?״ מזה אני ממש מקבלת עצבים! אני לא יוצאת מהבית ורק במיטה… כל ההריון היה לי מושלם ברמות ולא היה לי רבע מהתחושות האלה כל הזמן חלמתי על הרגע הזה שיגיע והייתי הולכת לישון כשאני מדמיינת את הלידה או את התינוקת שלי ואיך היא תיראה ועל המפגש בנינו. ומהשבוע וחצי האחרונים אני פשוט לא חושבת על זה ואני רק חולמת לקבל צירים וללדת בלי טיפת התרגשות סביב זה. מה עושים?