הילדה שלי בת שנה ו8. נכנסה למעון פעם ראשונה בספטמבר האחרון וקצת לפני שנכנסה שמתי לב שהדרך תקשורת שלה עם ילדים בני גילה הוא בעיקר במכות- להרבית, למשןך בשיער נדיר שהיא משחקת עם בני גילה היא יותר מתחברת לילדים גדולים ממנה בפער של כמה שנים או קטנטנים ממש שהיא מגלה סימפטיה אליהם בחודש האחרון מרגיש לי שהאלימות שלה מתגברת. היא מרביצה גם לנו בבית או נניח כשהיא כועסת היא זורקת על הרצפה דברים בכעס או שהיא מושכת לעצמה בשיער מה ניתן לעשות במקרה כזה? איך כדאי לטפל ואם בכלל? זה עוד שלב התפתחותי? מה הגבול? אשמח לתובנות מכאלו שחוו דברים דומים. אציין שבבית היא רואה אלימות של הבני דודים שלה מגיל מאוד צעיר. קשה לי עם החשיפה הזאת אבל מצד שני אני לעולם לא ארחיק בינה לבינם .זאת לא שאלה בכלל. ואותם בני דודים חווים בעיות רגשיות מטופלות אבל ללא שיפור (אחד בן 3 כמעט לא מדבר והשני בן 7 עם בעיית ויסות רגשי מאוד חמורה) אני לא יודעת מאיפה כל האלימות הזאת נוצרה לילדה שלי יכול להיות שזה מקקי שזה מהם יכול להיות שלא. בכל מקרה היא תהיה חשופה לזה כך או כך גם בגן וכו מה דעתכן? והמלצתכן?