‏הגדול שלי בן שנתיים כבר שבוע חולה משלשל הוא נשאר איתי בבית ולא הלך למגן במקביל יש לי ילד קטן בן שמונה חודשים שאני איתו בבית עד גיל שנה אני כבר שבוע קורסת בין הטיפול בהם לבין המטלות בבית עייפה מתה גמורה בעלי חזר היום אמרתי לו שייקח את הילד לרופא ל באמת תודה ואחרי שהוא חזר הייתי עצבנית כבר כי הקטן בכה יש לו כאבי שיניים ואז הוא בעלי יצא עליי ואמר לי למה את מתבכיינת את איתם בבית לכי לעבוד אז מה הבעיה להיות איתם בבית אם הוא חולה את צריכה להיות איתו את אמא שלו ואת צריכה לטפל בו אני לא מבינה את ההתנהגות המגעילה הזאת את החוסר הערכה כלפיי פשוט בהלם ולא יודעת כבר מה לעשות גמורה מתה גמורה ועוד הוא מרשה לעצמו לדבר אליי בצורה כזאת ולאחר מכן הוא פשוט הלך לאכול אצל אמא שלו ושתי הילדים איתי כרגיל אז נעלתי את הדלת ואמרתי לו שאין לו מה לחזור הביתה שהוא לא ידבר אליי בצורה כזאת מקווה שעשיתי בשכל כי אני פשוט באמת באמת קורסת קשה לי אני עייפה הגדול בדיוק נרדם והקטן עדיין בוכה מהשיניים זה אומר שאין לי יום ואין לי לילה אין לי אפשרות לנוח במהלך היום כי הגדול לא ישן צהריים את זה הוא לא מבין ולא מעריך אבל הוא העיקר עובד

מישהי שמשתמשת בתמיכה של קרינון בשבועות מוקדמים של הריון (5-6) וחלק מהשאריות של הג׳ל בגוון ורדרד/חום וזה היה תקין?

עשיתי ניפט שיצא תקין, סקר גנטי מורחב שיצא תקין כל הבדיקות תקינות ברוך השם ובנוסף אני בת 30 שלא נחשב עדיין גיל שמחויב לעשות לפי משרד הבריאות. ועדיין לא מצליחה לשחרר מהנושא של מי שפיר. נשים שבחרו לא לעשות מי שפיר, איך משחררים את הפחד?

אמהות יקרות אני ממש אשמח לעזרה אני אבודה לבן שלי יש כבר כמה ימים פריחה בכל הגוף שנראת בערך ככה יש מקומות שזה יותר צפוף ויש מקומות שזה יותר מרווח כל רופא אמר משהו אחר מישהי מכירה? ואם כן יודעת להגיד כמה זמן לוק לזה לעבור? ממש מגרד לו