אין לאף אחד את הסמכות או הרשות להכיר או לנסות לחנך את הילדים שלי אלא אם עשו משהו באמת חריג ואז כמובן שאם אני לא בתשומת לב אני אשמח שכן יהיה איזה שהוא מבוגר אחראי. מעבר לזה הסמכות היא של ההורים בלבד. לא סבא ולא סבתא ולא דוד ולא כלום. בדרכ זה בא מאנשים שהם טיפוס שמרשים לעצמם להעיר על כל דבר אז על אחת כמה וכמה מרשים לעצמם עם ילדים, כי זה גם ״קל״ יותר.

להטיף***

תלוי על מה. אם הילד שלי מפריע לילד אחר או מרביץ או תופס משחק בגינה להמון זמן (נגיד סתם יושר בראש המגלשה), אז לגיטימי להעיר. גם אני מעירה להורים אחרים. אם הילדים שלי עושים דברים שאחרים חושבים שהם מסוכנים זה לא לגיטימי להעיר להם. אפשר לבוא להגיד לי בעדינות אם ראיתי ואם אני בסדר עם מה שהילד עושה. ככה גם אני עושה עם אחרים

אם ילד אחר מציק לילד שלי אני אעיר לו, לא משנה אם בבית שלו אם בגינה. אם הוא עושה משהו אחר שלא קשור לפגיעה בילד שלי, גם אם אני חושבת שזה לא בסדר, אני אשאיר להורים להעיר אם הם חושבים לנכון.