אני חיה לבד בעולם. אין לי חברות אפילו לא אחת. אני עובדת בתור מטפלת בקשישים אז ככה שזה רק אני והקשיש נמצאים בעבודה לבד. יש לי ילדה ברוך השם מהממת אבל עם קשיים חברתיים והיא מאד תלוטית עלי אני לא יכולה ללכת לשום מקום גם כי אין מי שישמור עליה כי אני מגדלת אותה לבד עם ההורים שאבא שלי בכלל לא מתפקד. אמא שלי כן אבל היא עסוקה ואין לה זמן לכלום. כשילדה בגן אז אני בעבודה ואם אני לוקחת חופש אז זה רק כשהיא בגן אבל היא בגן רק 4 שעות אז ככה שאין לי זמן לעצמי. אני מרגישה ריקנות ענקית ובודדה .אני כבר לא זוכרת מזה גבר או מזה חיבוק אני כבר 5 שנים ככה. לא קיימתי יחסים . לא התנשקתי. לא יצאתי לשום מקום. אני פשוט בדיכאון ובלילות בוכה לבד. גם כשהיא ישנה אני לא יכולה לצאת לבד כי אני כבר נהיית עייפה עד שהיא נרדמת. וגם היא קמה בלילות. בקיצור הלב שלי שבור אני מרגישה שאני קמה בבוקר ורק מחכה כבר לסיים את המשמרת הזאת. ולפני שתנסו לייעץ לי על הילדה אין לה לעשות. היא בחינוך מיוחד ואני כבר מקבלת את הטיפולים לילדה וזה לא עוזר. הרמתי ידיים כבר. אין לי כוחות כבר. היא לא מסוגלת להיות עם אנשים אחרים. אני לא יכולה גם להכנס לזוגיות בחיים ככה. אני יודעת שאין לכן מה לייעץ לי אבל אני אשמח שתעודדו אותי קצת בתגובות אני כבר יודעת איך יראה העתיד שלי כבר . ככה אותו דבר . כמו שאני ככה 5 שנים ככה יהיה עוד 5 שנים אותו דבר. מעבר לזה יש לי גם בעיות כלכליות אני מחסירה מעצמי. הילדה רוצה גלידה למשל מהקניון וגם לי ממש בא אבל לא אני לא אקנה גלידה בגביע ב18 שקל לעצמי כי אני מעדיפה לקנות לה את זה אז יוצא שאני כל הזמן מחסירה מעצמי. אני רואה אותה אוכלת המבורגר ואני לא. אם נשאר שאריות אני אוכלת ממנה רק . אני כבר הגעתי למצב שאני בתת משקל וכבר לא אכפת לי ואני גם לא יכולה לעבוד הרבה שעות בגלל שהיא לא נשארת בגן הרבה שעות כי היא לא מסוגלת. בקיצור הלב שלי שבור