תראי,את תצטרכי ללמוד להגיד לא במוקדם או במאוחר,אבל מבחינת עבודה,תראי,אני אישית לא עבדתי כל ההריון ואני יחסית מתחרטת על זה(יחסית כי נולדה לי תינוקת בריאה ושלמה🪬)אבל כן היה לנו קצת קשה כלכלית למרות שגם בן זוגי הרוויח מספיק שיהיה לשכר דירה וכו ואפילו פינקנו את עצמנו פה ושם,בסופו של דבר כשכל הקטע הכלכלי נופל על בן אדם אחד זה מאוד לא פשוט,חוץ מזה שיש לך שגרה ומעבירה את הזמן שזה לדעתי הכי כיף.לי לא הייתה את השגרה הזאת וגם אחרי הלידה ישבתי שנה וחצי בבית,והשתגעתי,פשוט השתגעתי,לשבת בבית בלי לעשות כלום(לא מחשיבה מטלות בבית כי זה עניין של כמה שעות מידי פעם וסיימת)לא היה לי מה לעשות וחוץ מתחושת תסכול ובדידות וחוסר אונים לא היה לי שום דבר.אני חושבת שכל עוד את מרגישה שאת מסוגלת לעבוד תעבדי,תחסכי כסף בצד,או אפילו תוכלו להנות יותר כשעכשיו יש שתי משכורות ולא אחת.אם את תרגישי שזה יותר מידי בשבילך ואת לא מסוגלת פשוט תתפטרי,בסופו של דבר זה מקום עבודה,זה לא משפחה שלך זה לא כלום,זה שהעובדת התפטרה,סורי עם כל הכבוד זה לא בעיה שלך,זה התפקיד של המנהלים שלך לדאוג לה למחליפה,אם את מרגישה שאת לא מסגולת שרע לך תחשבי קודם כל על עצמך ועל התינוק ואחרי זה על אחרים. זאת דעתי בכל אופן,תלכי תמיד עם הלב שלך,את החוסר נעימות שימי בצד.אחרי לידה בעזרת השם בידיים מלאות יהיו לך מלא סיטואציות שבהם תצטרכי לעמוד על שלך ולדעת גם להגיד לא עם כמה שזה קשה,זה הזמן ללמוד.🤷🏼‍♀

לא משעמם לי אני סטודנטית בשנה האחרונה לתואר שלי וגם עושה שיעורים פרטיים לסטודנטים מתחתיי. אוף למה זה כזה קשה

נשמע "תענוג"🤣.אז אם יש לך איך להעסיק את עצמך ואפילו יכולה להרוויח משיעורים פרטיים אז פשוט תגידי להם לא.אל תעמיסי על עצמך סתם,עכשיו את בשלב שאת צריכה לחשוב לא רק על עצמך אלא גם על התינוק שלך,ואם יש לך אופציה לשבת בבית ולעשות ככה אז עדיף מאשר שתלכי לעבוד בנוסף להכל ובסוף תקרסי נפשית מכל העומס שעובר עלייך.כי בואי הריון בפני עצמו זה חתיכת חוויה מטלטלת רגשית,אז אין צורך להוסיף לזה עוד