שבוע טוב בנות💕 אחרי כמעט שבועיים בבית עם הילדים (בן 3 ובת שנה) היום כבר הרגשתי שהתחרפנתי איתם בבית. אני לא עובדת אני מגדלת בבית את הקטנה ובעלי מפרנס יחיד שמשתדל לעזור במה שאפשר. הוא שומר שבת היום הוא חזר מהבית כנסת בבוקר ואמר שהולך לנוח שיש לו עבודה במוצש (יש לו סופר) אז הייתי עם הילדים כל היום לבד והוא התעורר רק ב17:00 וישר יצאתי עליו ש״כמה אפשר לישון״ וכאלה כי באמת כבר היה לי קשה עם הילדים אז הוא יצא עליי שאני חסרת הערכה ולא מפרגנת לבעלי שעובד קשה שבמקום להגיד לו לנוח אני פותחת עליו עיניים ואמר שיש לי חיים של מלכת אנגליה ועכשיו אני מרגישה רע

הבן שלי בן 1.3 לאחרונה התחיל ממש שינוי בהתנהגות שלו( לא נמצא בגן ,איתי בחינוך ביתי ) התחיל להתנגד לדברים המון ,חוסר סבלנות ,עקשנות ,בןכה הרבה אם לא מקבל מה שרוצה ,ממש מושך את הראש אחורה ובוכה בהיסטריה כמו איזה טנטרום ..וגם התחיל לעשות בעיות עם אוכל פתאום יונק יותר ואוכל פחות מוצקים מרגישה שהתינוקי שלי השתנה ממש ובכמה ימים כל זה קרה ,לא מבינה למה ואם זה תקין ..ילד ראשון אז אין לי למה להשוות ,מישהי חוותה משהו בסגנון ?שינויים כאלה קיצוניים ?תודה לעוזרות