צריכה עצה חכמה. אני ממש רגע לפני לידה ראשונה.. אמא שלי אף פעם לא הייתי ה''בסטי'' שלי. אני אומרת את זה בצער כי הייתי רוצה שזה יהיה אחרת אבל ככה החיים קרו, והלוואי שלבת המתוקה שלי שתבוא תיהיה מציאות אחרת. בכל מקרה, אני ואמא שלי טיפוסים שונים מאוד. אני מאוד פרקטית, היא מאוד קשב וריכוז עם התנהגות ילדית מאוד, על גבול החסרת אחריות. אני והחמה שלי לעומת זאת מאוד דומות באופי.. היא מאוד עוזרת לי בכל מני תחומים בחיים.. אם זה היה במעבר דירה (אמא שלי הבריזה מכל דבר שביקשתי ממנה לעזור), בהריון הייתי מתייעצת איתה הרבה (חמתי אדם טוב ועזרה להרבה נשים במשפחתה בליווי לידה).. ולאורך הדרך אני מרגישה עם המצב לא נוח. אני כן אדם משפחתי, תמיד הייתי.. תמיד הערכתי את אמא שלי על כל פעלה במשך שנות הגידול של אחי בבית.. אבל אני מבינה שאני נפגעת מהיחסים האלה הרבה. לא כי היא לא אדם טוב, היא באמת ובתמים רוצה בטובתי. אני נפגעת מעומק היחסים שהיא מעוניינת לתת . היא לא מצליחה להתחייב לעמוד לצידי תמיד... זה לפי תנודות הרוח שלה. ולי זה מאוד קשה רגשית... משתדלת באמת לקבל אותה איך שהיא ולא להיפגע, אבל עכשיו שאני לקראת לידה אני מרגישה שאני צריכה לשמור על עצמי. זה התחיל בזה שאני רציתי בהתחלה שחמתי תלווה אותי בלידה כי יש לה ניסיון. אחר כך הרגשתי עם זה ממש לא נעים, כאילו.. איזה פרצוף יהיה לאמא שלי לספר לחברות שלה שהבת היחידה שלה העדיפה את חמתה על פניה בלידה של הנכדה הראשונה שלה? אז ויתרתי כדי שתיהיה בשלום עם עצמה, למרות שלא אמרה לי על זה כלום. לקחתי דולה. עכשיו, שניה לפני לידה, אני דיברתי עם אמא שלי על מה יקרה אחרי ושאני אצטרך את תמיכתה והיא אמרה שהיא בשמחה תגיע אלי ותישן אצלי אחרי הלידה.. אמרתי לה שאני אצטרך אותה מהשבוע השני כי אני מעדיפה שחמתי תיהיה איתי בהתחלה כי היא עם הרבה ניסיון של גידול תינוקות (פעם אחרונה שאמא שלי החזיקה תינוק זה היה אותי לפני יותר מ-25 שנה), ושאחר כך היא תגיע. היא פעם ראשונה עשתה לי רגשי, ואמרה לי שגם לה יש ניסיון של נמחק אף פעם. אמרתי לה שאחרי הלידה אני מעדיפה מישהי שתלמד אותי איך לעשות הכל בנחת, ושיהיה לי קשה אם שתינו ניהיה בסיטואציה כשאף אחת מאיתנו לא מבינה איך לפעול וניהיה בלחץ. הרגיש שהיא די מוחה על זה אבל די סגרתי את השיחה. ובאופן כללי, בשבוע האחרון היא שואלת אותי הרבה איך אני כי אני ממש על סף לידה, מדברת איתי בקול ילדותי כאילו אני ילדה בת שנתיים כשאני בעצם תכף בת 30, ואני עונה בהכי סבלנות והכי נותנת לה תחושה שהיא עוטפת אותי כשאני בעצם מרגישה שהכי מכבידה עליי. צר לי להגיד את הדברים באופן הזה אבל זו האמת. אני לא רוצה לפגוע בה בשום אופן אבל מרגישה מחוייבת כבת יחידה לספק לה את החוויה האימהית שהיא תכלס? לא עובדת עליה קשה מי יודע מה. פעמיים הגיע אלי כל ההריון שלי למרות שהיא גרה קרוב. איך אתן חושבות הכי נכון לנהוג? באמת שאני מרגישה שהתחושות האלה מעכבות את הלידה שלי.

היי בנות אני נמצאת בקופת חולים כללית נמצאת עכשיו תכף בשבוע 6 הגיוני שקבעו לי תור לרופאת נשים רק ב14.9 ? מציינת שיש לי תור רק לאולטרסאונד ב27.8.. אני לא יודעת איזה וויטמינים לקחת (לוקחת עכשיו רק חומצה פולית בנתיים) , לא עשו לי עדיין גם בדיקות דם .. אני מפחדת שיתפספס לי משהו .. אף אחד לא מעניין אותו בזימון תורים או ששולחים אותי לערים אחרות... מה אפשר לעשות ?

היי בנות יקרות מזמינה אותכם לקבוצה חדשה שנפתחה בפייסבוק בשם קיסריות מלכות 🌷 https://www.facebook.com/share/g/17UhYZrrTX/?mibextid=wwXIfr

שבוע 33.. מצד אחד מרגישה שזה עבר מהרר ומצד שני אני מרגישה שאני בהריון כבר נצח 😂 מזדהות? ויש עוד מלא זמןןן