טיפים ללידה קלה: עצות מנסיון אמהות

הריון שני חודש שמיני ילדה בת שלוש בבית בעלי עובד בעבודה מאוד תובענית ובמקביל הוא גם הולך וחוזר ממילואים. מרגישה שאנחנו מאוד מרוחקים, כל השיחות מאוד טכניות על היום יום. מרגישה ששנינו רוצים יותר ברמה האישית האחד מהשני וגם ברמה המינית אבל פשוט לא מתאפשר עד שהוא מגיע למיטה בערב אני כבר גמורה ורק רוצה לישון ואני יודעת שהתקופה אחרי הלידה הולכת להיות מורכבת עוד יותר 😢

אני לא יודעת מי תקרא את זה עד הסוף אבל אם יצא שקראת אשמח לכל טיפ. נמאס לי שאין לי זמן לעצמי אני אמא לשתי בנות אחת בת שנתיים ושבע ואחת בת 5 חודשים והיא איתי בבית. הן כל העולם שלי התכלית שלי. הייתי רוצה לשנות משהו בי כדי להיות אמא עוד יותר טובה. תמיד הייתי כזאת שעושה תמיד לאחרים שמה את כולם על פניי. יש לי אופי כזה מניע אותו לעשות לאחר לתרום לעזור וכשזה קשור אליי אני פשוט מוותרת על עצמי ממש ככה. שלא נדבר על זה שגם בכל מה שקשור לפרוק לדבר אני לא אוהבת להיות נטל אני אני תמיד זאת שמקשיבה. אבל זה לא העיקר מפריע לי שאני לא מצליחה להגיד לא או לשים את עצמי לפני כולם זה מתבטא בהרבה דברים: במקום ללכת להתאמן אני מעדיפה לנקות את הבית כביסות והכל נגיד קניות של בגדים לא עשיתי הרבה זמן ברמה של שנים פעם ב אני קונה במצעים דברים הכי בייסיק אבל הרוב אצלי ישן אני מעדיפה לקנות לבנות שלי/לבעלי ולחסוך מעצמי. חברה צריכה עזרה אני הראשונההה חסר לבעלי משהו באותו יום זה אצלו גג יום למחרת. בטיפוח אני מקפידה רק על ידיים רגליים אבל הוצאות גדולות כמו החלקה תספורת וכו אני מוותרת וחוסכת. חברות שלי והסביבה שמכירים אותי תמיד מרימים לי בעיניהם אני תמיד הכי יפה הכי מתוקתקת אף אחד לא יודע שאני כבר תקופה ארוכה מאוד לא מי שאני. ואני אפילו לא מקבלת שום מחמאה שום פירגון אני מנסה לשבור את המחסום הזה ולשים את עצמי בפרונט להשקיע בעצמי לאהוב ולקבל את מי שאני לשנות את מה שמפריע לי ואני לא מצליחה או שאני לא יודעת איך עושים את זה. איך מתחילים? מה עושים? מבחינתי אפילו ללכת לקואצ'רית. אם אתן מזדהות או הייתן במקום שלי מעשיתן?