רוצה להגיד פה לכל הבנות! את בסדר גמור! שום דבר לא ישבור אותך! את חזקה! מושלמת! לביאה אמיתית! אין יותר טובה ממך ! מה שאת עושה זה הכי נכון! אף אחד בעולם לא יבין את הילד/ה שלך יותר טוב ממך! אז מה שעלית כמה קילוגרמים?! אין לך מה לדאוג הכל יחזור ! את תהיי הרבה יותר יפה הרבה יותר מושלמת ממה שהיית לפני! את כלכך חזקה שהצלחת להגיע לרגע הזה! גם אם את לפני לידה וגם אם את אחרי לידה ! אישה זה עוצמה , אישה זה כח! תיהי הכי אמיתית אם עצמך! תיהי מי שנוח לך להיות! על תתביישי לבקש עזרה במקרה וקשה , זה לא בושה זו עוצמה ! כמה סיפורי לידה והריון יש פה ואולי אפילו דומה למה שהיה אצלך אבל את! את זה משהו אחר עברת את התהליך כמו גיבורה ! את צריכה להיות גאה בעצמך! בכל מה שעשית עד עכשיו! גם אם את חושבת שהסביבה לא מבינה אותך תדעי שאת לא היחידה שמרגישה ככה! אבל זה זמני, זה עובר , הכל עניין של זמן! וכל מה שנעשה , נעשה לטובה!

היינו אצל חמי וחמותי אני בעלי, אח של בעלי ואישתו. בשלב מסויים דיברו על עבודה ואח של בעלי התחיל לקטול את אישתו על עבודה שויתרה כי אין לה ביטחון עצמי, ואז אמא של בעלי הצטרפה וגם נכנסה בה והתחילה לדבר על כך שהיא מוזנחת ושהיא צריכה להשקיע למען בעלה, וגיסתי השפילה מבט ולחצה לי את היד מתחת לשולחם ונחלצתי לעזרתה והגנתי עליה, אבל ראיתי את המבט המושפל שלה וכמעט עמדתי לבכות, שהם הלכו חיבקתי אותה ואמרתי לה אל תתייחסי וראיתי את בעלי עושה פרצופים, ציפיתי ממנו שיגיד משהו אבל כלום. אמר לי אחר כך מה את מתערבת בין בעל לאישתו, אז אמרתי לו שזה לא רק בעל ואישתו זה בעל ואמא שלו. אומר לי אז מה זה לא חדש את לא צריכה להתערב, ואם הייתה לי אישה מוזנחת כזאת הייתי בועט בה ממזמן... אין לתאר את הגועל שהרגשתי כלפיו, במיוחד באדם ששנים עוסק בתורה. שהגעתי הביתה היא שלחה לי "תודה" פשוט מאוכזבת מבעלי