התמודדות עם לידה: קשיים וגעגועים בשבועות הראשונים

ילדתי תחילת שבוע אני מרגישה מוצפת בעיקר בלילות עם הבכי של הילדה שכל פעם שנרגעת ומחזירה אותה לעריסה היא בוכה שוב למחשבה שאני מתגעגעת שהיא הייתה בתוכי שהייתי בהריון ההבנה שזהו אני אמא ואני לא יכולה יותר להיות אדון לעצמי פשוט יש לי כלבה שהיא כל עולמי ומאז שחזרתי הביתה עם התינוקת אני מרגישה כאילו פגעתי בה בזה שהבאתי מישהו שזקוק לי יותר ממנה המחשבות האלה מגיעות בלילה בעיקר שאני לא ישנה כואב לי עד עכשיו הגב מהאפידורל לא מצליחה לישון בלילות יותר מחצי שעה בגלל כאב אולי אני קצת מתגעגעת לחיים שהיו לי עוד שבוע שעבר אני מרגישה מוצפת 😭😭😭 ואני אוהבת את הבת שלי אבל אני פשוט מרגישה מוצפת😭
💬5 תגובות👍1 לייקים

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בנובמבר 2025 בשעה 00:51
מאמי הרגשה לגיטימית והגיונית זה קורה להרבה נשים אל תבהלי מותר לך להרגיש ככה , הייתי מציעה לך להעזר במשפחה קצת לנוח ולצאת ולהתאוורר בלי הילדה. אל תשכחי שזה תקופה חולפת ואת מלאת הורמונים תהיי סלחנית כלפי עצמך. שולחת חיבוק
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בנובמבר 2025 בשעה 00:54
אהובה שאת מבטיחה לך מבטיחה לך מבטיחה לך שזה ישתפר, התחושות האלו ילכו ויצטמצמו ותראי את המציאות יפה יותר ♥️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בנובמבר 2025 בשעה 02:28
זה קורה ונורמלי כ"כ את מדברת מה שמלא נשים עוברות פשוט תזכרי שזה תקופה קשה והזמן עושה את שלו והקושי עובר חיבוקק🤍
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בנובמבר 2025 בשעה 04:39
היי אמא ❤️ את התחושות שלך כמעט כל אחת מרגישה ולא יודעת למה אבל לא מדברים על זה שאחרי לידה יש קושי מאד גדול, תחושת הלחץ של התלות של התינוק בך, עומס, עייפות, הבנה שזהו מעכשיו החיים שלך השתנו. זה כל כך נורמלי ❤️ את עוד בשלב שאתן לומדות אחת את השניה והקטנה לומדת את העולם, עוד מעט היא תתאזן ואת כבר תדעי מה לעשות ואז תדעי שהיא הדבר הכי טוב שיכולת לעשות לעצמך. בינתיים זה לא בושה לבקש עזרה אם את זקוקה לזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בנובמבר 2025 בשעה 04:49
חיבוק גדול, זה מאוד מאוד נורמלי מה שאת מתארת והמון נשים חוות את זה! השבועיים הראשונים מלאים בהורמונים וקשים מאוד פיזית ונפשית. זה לאט לאט ילך וישתפר, במקרים האלה רק הזמן עושה את שלו 💕

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הבן שלי בהסתגלות לגן ביום הרביעי. מאוד מאוד קשה לו, בן 1.7, עדיין צריך מישהי שתקח אותו יד ביד כשאני הולכת ותרגיע אותו. היום היה היום החופשי של הגננת שלו, היא אמרה לי שמנהלת הגן תהיה ותוכל לקחת אותו. בפועל היא לא הייתה. היו בקבוצה שתי נשות צוות שבקושי הצליחו להשתלט. אמרו לי ללכת ורציתי גם, הרי הוא צריך להפרד ממני בסוף, אבל לא היה מי שיקח אותו יד ביד ויתן לו יחס אישי כשהוא נפרד ממני ובוכה. שאלתי את אחת הגננות אלף פעם אם זה בסדר שאלך ואשאיר אותו איתה והיא אמרה כן, שהיא תהיה איתו. הלכתי, אחרי דקה היא הוציאה אותו אלי בוכה בצרחות, נתנה לי את הטלפון לדבר עם מנהלת הגן והיא אמרה שהיא חושבת שמספיק לו להיום ושנלך הביתה. הרגשתי שמנפנפים אותי כי אין מי שיתמודד עם ילד בוכה שקשה לו כרגע, מה זה ללכת הביתה אחרי שעה בגן שאמא נמצאת? מה הרווחנו מהיום הזה? הוא אפילו לא נפרד מאמא. רק הלכנו אחורה. אני כועסת על ההתנהלות הזו, היו צריכים לשים עוד גננת בקבוצה שתתמודד עם הבן שלי ולא לשלוח אותנו הביתה.
💬5 תגובות