העלתי פה כבר פוסט בנושא ומעלה שוב כי אני צריכה את העזרה שלכן דחוף. לפני שבועיים אני ובעלי רבנו ריב גדול מאוד על חינוך הילדים. זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי ואני התמוטטתי ממש. במשך שבוע בקושי דיברנו והרגשתי שאני לא מסוגלת להחזיק את עצמי נפשית יותר איתו. עבר שבוע והחלטתי לא להיות במקום נחות ולנסות להרים את עצמי, פניתי אליו וניסיתי ליצור קרבה פיזית ואינטימית אבל הוא בתמורה אמר לי שזה לא מעניין אותו ושלא יכול להיות שאאמלל אותו שבוע שלם ואז אבוא ואבקש סקס. הרגשתי בנוסף לכל ההרגשה הנוראית גם דחויה וזה היה נורא. עברו כמה ימים במהלכם הוא ניסה לדבר איתי ולתקשר איתי ואני לא הייתי מסוגלת ברחתי ממנו בכל הזדמנות, היה מתקשר לא הייתי עונה לטלפון, היה מגיע הביתה הייתי יוצאת לגינה , לא רציתי להיות לידו. מצד אחד מאוד רוצה לשאול למה התכוון כשאמר את זה, האם זה לצמיתות לא מעניין אותו? מצד שני אני לא מעוניינת לקבל עוד דחיה. מה אני אמורה לעשות? לא מסוגלת ליזום יותר, מרגישה שלא מגיע לו, מרגישה שמגיע לו לאבד אותי , לא מוכנה להוריד מהכבוד שלי יותר הוא כמובן לא מתקרב אלי ולא יזם....