סיפור הלידה שלי שבוע 38+5 יום שבת האחרון בין שישי לשבת באחד בלילה קמתי לעשות פיפי והכנתי לי קורנפלקס בדיוק שבאתי לקחת ממנו ביס הרגשתי שאני עושה על עצמי שוב פיפי הפרש של שתי דקות מהפיפי שקמתי לעשות לא היה לזה ריח של פיפי האמת לא היה ריח בכלל הערתי את בעלי ״מאמי נראה לי יורדים לי המים״ ציק צ׳אק ארגנו את עצמו ויצאנו למיון מגיעים למיון מחברים למוניטור רואים שבאמת ירדו המים במשך 8 דקות האטות בדופק באו המון רופאים נלחצו חיברו אותי ישר לנוזלים ואמרו שצריך לעשות הכל מהר כי אולי צריך קיסרי חירום בזמן הזה אני מסתכלת על בעלי מפחדת מתפללת רק לא קיסרי. הדופק מתייצב מעלים אותי לחדר לידה בגלל המוניטור והירדת מים למשך 27 שעות אני על מיטה לא יכולה לקום בגלל המוניטור שמחובר אלי לקראת שמונה בבוקר התחילו לתת לי פיטוצין שכן עשה צירים אבל לא מספיק שיקדמו לפתיחה מספקת אחרי 27 שעות פקיעת מים ופיטוצין הייתי על פתיחה 3 ס״מ מחיקה 80. שוב האטות בדופק, מלא רופאים. מתייצב ושוב אותו דבר יום ראשון לפנות בוקר אין מנוס קיסרי חירום מפחדת בוכה רועדת מבינה שאין ברירה זה בשביל הילדה נכנסת לקיסרי מזל שלקחתי אפידורל הרבה שעות לפני כי כאבו לי הצירים לא הרגשתי את הניתוח בכלל מסתכלת על הטלוויזיה הוציאו את הילדה ואז מלא רופאים על הילדה עושים לה החייאה ואני עוד בניתוח שמו לי חומר הרגעה אני לא מבינה מה קורה הניתוח מסתיים מוציאים אותי להתאוששות אני רואה את אבא שלי משתגע בחוץ רוצה לדעת מה קורה איתי ואני רק שואלת מה עם הילדה שלי אבא שלי אמר לי יש לך ילדה מהממת היא בסדר הכל בסדר ברוך השם הצילו לי את הילדה לידה זה נס ואני הייתי גיבורה וככה הילדה שלי גם הילדה נולדה בתאריך לידה של אמא שלי ילדה יפיפיה אבישג ❤️