אין פה בכלל דילמה את אומרת למי שאת רוצה שיהיה שיבוא ולא מתפשרת על כלום כי "לא נעים"

את לא חייבת להגשים לאף אחד חלום ולספק לאף אחד חווית לידה, *את* יולדת. לידה זה אומנם מרגש מאוד נכון אבל זו גם חוויה לא פשוטה, כואבת, אינטימית ואמוציונלית ואת צריכה להרגיש הכי בנוח והכי משוחררת ולהיות מוקפת רק במי שאת רוצה שיהיה שם ויעשה לך טוב. את רוצה רק את הבעל? מעולה, תגידי לה שרק בעלך ושתשמחי לראות אותה אחרי. את רוצה רק את הבעל ואמא? אחלה, תגידי לה שהיא ורק היא מגיעה. לכולם צריך להיות לא נעים ממך ולהתיישר אלייך לא להיפך. אל תתפשרי זה הכי חשוב שיש

את יכולה להגיד לאמא שלך שאת לא מוכנה שאבא יבוא אם את מרגישה לא נעים. ותסבירי לה שזה לא נעים לך. זה צאד חשוב שתסבירי בצורה יפה, לא כןעסת למה, ושאת מאד מכבדת אותו וכו' מצד שני אם את לא רוצה את אמא ומצד שני מאד מתלבטת צריך לחשוב קצת גם על כיבוד הורים, את לא חייבת בכלל שהיא תבוא אם את יודעת שזה יהרוס לך, אם את מסתפקת , את יכולה להגיד לך מה מלחיץ אותך בלידה, מה לא נעים שעושים, אני למשל אמרתי לאמא שלי שמלחיץ אותי טלפונים שישימו טלפונים על שקט ושמחוץ לחדר ידברו ויתרגשו, זה משגע אותי. את יכולה להסביר לה מה את אוהבת ומה לא ותראי איך היא זורמץ עם זה. אל תגידי לה אני לא אוהבת שאת עושה ככה, אלא להגיד בכללי, מלחיץ אותי שמצלצלים/שנלחצים/שמעירים הערות וכו או להסביר מה את כן רוצה. את יכולה לעשות שיחה כזאת יחד עם בעלך ואמא שלך יחד. אני אוהבת לעשות את זה סמוך ממש ללידה שאני עולה לחדר לידה, שאז הם סופר רגישים אלי וכל דבר שאני אומרת הם אפילו לא מתווכחים הם מיד עושים, מנתקים טלפונים, לא מדברים הרבנ עם הרופאים וכו

גם אני מאד לא רציתי אף אחד איתי בלידה רק את בעלי, וידעתי שאמא שלי מאד מאד רוצה לבוא איתי ושזה חשוב לה אז קראתי לה כדי לשמח אותה ולא מתחרטת על זה בכלל היא כלכך שמחה מזה, וזה היה בסדר מבחינתי בסוף ברוך ה הייתה לי לידה רגועה ולא הפריע לי. היא נפטרה אגב שנה וחצי אחר כך ואני כלכך שמחה שבאמת קראתי לה והיא זכתה להיות לפחות בלידה אחת של הבת שלה