היום רבתי עם בעלי אני עם תינוקת ועוד אחת בדרך בע״ה. הוא טוען שאני אדישה על ההתנהגות שלי כי אחרי שנרדמתי צהריים בשבת (גם ככה כואב לו שאני נחה צהריים ביום רגיל, הוא טוען שאני לא פעילה בגלל זה אני עייפה רוב הזמן) הוא בא למיטה העיר אותי בנגיעות ורצה לקיים יחסי מין, אני רציתי לישון ואמרתי לו ״לא עכשיו בערב אני עייפה, זה יום שבת והתינוקת בדיוק נרדמה״ ניצלתי את המצב שיש שקט בשביל לישון שנץ. הוא דפק לי משפט ״למה את מבאסת ? תיזכרי את זה״ הוא קם בעצבים והלך. אני לא התייחסתי כי זה כולה סקס אפשר גם בערב כשהיא תלך לישון. הוא אחכ לא דיבר איתי היה בסערת רגשות ולא ידעתי איך לפנות אליו בגלל המשפט הזה שהוא אמר לי אז אמרתי טוב שיירגע נדבר, עברו כמה ימים והוא עדיין לא מדבר אוכל סרטים עם עצמו. אתמול הוא ביקש ממני לעזור לו עם לקוח בעסק ואמרתי סבבה, אז היום (יום חמישי) הוא פתאום החליט להישאר בבית (הוא עצמאי) ולי היו כמה דברים לעשות כמו לנקות לקראת שבת, להכין צהריים, כביסה, לקחת את הילדה לחוג חיות. אז הוא הזכיר לי שאני צריכה לדבר עם הלקוח אז אמרתי לו אולי תעשה את זה אתה אתה כבר נמצא בבית ולא עושה כלום, הוא התחרפן צרחות זרק דברים ובעט בהם צרח עליי שאני תמיד אומרת לו לא ולא רוצה לעזור לו זה ישב לו על הקטע של הסקס כי דחיתי אותו (אני תמיד משתדלת לעזור לו עם העסק, אני עובדת לו על השיווק ברשתות החברתיות עורכת לו סרטונים, מדברת עם מס הכנסה ומע״מ כל העבודה ה״שחורה״ בכיף אני עושה לו כי אני יודעת שזה מקל). הייתי בשוק פעם ראשונה שממש נבהלתי וישר חשבתי על הבת שלנו שאם היא הייתה ערה היא היתה רואה אותו משתולל ככה (הוא מעשן וויד והוא אוכל על זה תסביכים שהוא לא מצליח להיגמל אז זה נראה לי משנה לו את ההתנהגות). עכשיו אני מנסה להבין, אני לא בסדר פה ? בגלל שלא פניתי אליו כי הוא נעלב ממני שדחיתי אותו באותו יום שבת בגלל סקס. אני גם מגדלת את הילדה וגם ככה מרגישה שאני בלופ כבר שנה כי אין לי תחביבים זה נטו הילדה וכן קשה לי כרגע בהריון לשכב כל פעם שבא לו … מה אתן אומרות על הנושא ? עזבו כשאנחנו ביחסים טובים הוא תמיד אומר שהוא שמח שיש לו אותי ושהאוכל שלי טעים יותר מכל דבר וכשהוא בריב איתי הוא משפיל אותי בצורה שאף בן אדם בחיים לא דיבר אליי, מהאוכל שלך מגעיל ואת לא מתאמצת בשביל הבית, את לא פעילה, לא חסר לך כלום, את לא מטופחת מספיק. מבחינה כספית באמת לא חסר בבית וגם אני יודעת שאם אבקש דברים הוא יביא בחיים הוא לא יגיד לי לא אבל אני גם מרגישה שהדברים שאני מבקשת אח״כ מתנקמים בי כשהוא עצבני, הוא מצפה שאני אנשק לו את הרגליים כי הוא מביא משכורת, הוא חושב שזה קל להיות כל יום, כל היום לבד עם תינוקת שדבוקה אליי .. הוא זה שלא רצה להכניס אותה למעון וכשלא בא לו בטוב או כשאנחנו בריב הוא אומר לי לכי תעבדי כאילו הבת שלנו זה צעצוע שאפשר להשאיר בבית. בריב אחר הוא אמר לי לכי תעבדי ובאמת חיפשתי עבודה ובריב הזה הוא אומר לי אמרתי לך את זה אז כי עצבנת אותי. אמרתי לו מה אתה משחק בי כמו איזה בובה אני חשבתי שאין לנו כסף בגלל העצבים שלך אתה גורם לי לחפש עבודה ולדבר עם מראיינים ואז בסוף מה אני אגיד להם ״אהה בעלי היה עצבני אז הוא אמר לי לחפש עבודה אבל בעצם לא״ קיצור אני מרגישה שאני עובדת לחינם בבית לא מעריכים אותי מזלזלים לי בזמן שלי ואת האמת אני לא מתביישת להגיד אני עושה את זה בשביל הבת שלי בלבד לא אכפת לי ממנו כבר ..