ציסטה בשחלה בהריון: מה שכל אישה צריכה לדעת

היי בנות הייתי היום אצל רופאת נשים שבוע 6+0 לא ראו דופק כי זה מוקדם מדי וזה בסדר גמור ציפיתי לזה אבל נצפתה ציסטה באחת השחלות, ולפי הרופאה זה ספק ציסטה ספק גופיף צהוב והיא אמרה לחזור עוד שבועיים למעקב. מישהי יכולה לשפוך לי קצת אור על מה זה אומר שמצאו ציסטה? מה ההשפעות שלה וממה זה יכול לקרות? תודה מראש לעונות 🙏🏻
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 בנובמבר 2025 בשעה 14:36
גם יכול להיות גופיף! גופיף זה שאריות של הביוץ ולרוב רואים בשחלה ממנה בייצת גם אצלי היה ואם לא הייתה אומרת גם לא הייצי יודעת אם זה גופיף אין לזה שום השפעה וזה יעלם לבד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 בנובמבר 2025 בשעה 15:08
היה לי גם בהיריון. הרופא לא התרגש יותר מידי וזה נעלם לבד בהמשך ההיריון.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 בנובמבר 2025 בשעה 15:35
לי יש ציסטה בשחלה כבר כמה שנים ואני חיה איתה בשלום ונכנסתי להריון וילדתי אם היא לא גודלת והיא שפירה אין לה מה לדאוג
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 בנובמבר 2025 בשעה 02:58
לי הייתה ציסטה בהריון הראשון.. אין עם זה שום בעיה. היא נעלמת עם הזמן

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אימהות ל2 פלוס שעברו משהו דומה / פסיכולוגיות לילדים וכו׳ אני חייבת חייבת עזרה בבקשה !!!! הבן שלי בן 3 מאז הלידה (לפני 3 שבועות) חווה התקפי זעם רציניים- צרחות ובכי תמרורים (לפעמים קם מתוך שינה ומתחיל לבכות ולצרוח) ממש קשה להרגיע אותו הוא מגיע למצב שהוא מתנשף מבכי וגם לא מסביר לנו למה ומה קרה. גם כשמציעים לעשות דברים כיפיים עכשיו בחופש כמו ללכת לקנות משחקים, לאכל גלידה, סיבוב בחוץ או בסופר הוא לא מוכן לצאת מהבית. כל היום רוצה רק לראות טלויזיה. לא מוכן לשחרר את המוצץ למרות שכבר גמול ממנו ביום. הוא לא אוכל כמעט כלום, גם דברים שהיה מאוד אוהב כמו דונאטס. אני ממש מרגישה ברגעים מסוימים שהוא חווה דיכאון כלשהו ושאני לא מזהה את הילד שלי, אני מפחדת עליו ברמות. הוא מאז ומתמיד היה ילד רגיש אבל ממש לא ככה. בנוסף הוא גם מתחיל גן עירייה חדש לגמרי ללא חברים קודמים וללא שום הכרות קודמת עם הגן. בקיצור אני לא יודעת מה לעשות, אני רוצה את הילד שלי בחזרה ואני מתחילה ממש לפחד שמשהו קורה לו ואני מפספסת. חשוב לציין הוא מקבל מאיתנו כמה שיותר יחס, כמה שיותר מילים חמות ברמה שכל היום אני אומרת כמה אני אוהבת אותו, מנשקת, מחבקת, מציעה לעשות דברים ביחד רק שנינו. יצא הרבה פעמים ששמתי את התינוק אצל המשפחה כדי להיות רק איתו לבד. גם היחס שלו אל התינוק הוא מהמם, מחבק, מנשק, מלטף, מחפש אותו כל היום, עוזר לי וכד׳. מרגיש לי שמשהו יושב שם בפנים עמוק והוא לא מצליח לשחרר את זה, למרות שאנחנו ממש מנסים לעשות הכל כדי שלא ירגיש חלילה שהחליפו אותו או שאוהבים אותו פחות או כל דבר בסגנון הזה. אשמח לדעת האם היה לכן מקרה דומה/ מה עושים/ למי פונים? המלצות / עצות - כל דבר שיכול לעזור אשמח שתספרו לי 🙏🏽🙏🏽🙏🏽🙏🏽
💬4 תגובות👍1 לייקים