מניקה ומרגישה מותשת? איך מתמודדים עם אתגרי ההנקה

את האמא הגוף שלך את לא מאכזבת אף אחד לאף אחד אין זכות לשפוט אותך

הייתי אומרת לתת עוד קצת צאנס, החודש הראשון לא קל והרבה הורמונים ורגשות. אבל תקשיבי בסוף לתחושות הפנימיות שלך! ופחות מה אחרים חושבים ואמורים

אני שניה אחרי לידה ולצערי הקונוטציה הזאת שמשהו מוצץ לי את הפירמה הגעילה אותי ממש באופן אישי וכבר יום למחרת ביקשתי מבעלי לייבש את החלב כי לא הסכמתי בשום אופן ולא התחברתי לזה ואפילו את הרופאים סילקתי מהחדר כשהם ניסו לשכנע אותי שזה הדבר הכי טוב.אז קודם כל יש לי 3 ילדים שברוך השם גדלו עם סימילאק הכל בסדר ואני הייתי שלווה עם זה. אל תתני לאנשים להכניס לך עקרבים ונחשים לראש אני חושבת שכל אישה והתחושות שלה בואי אנחנו צריכות לקחת שממילא אחרי לידה יש הרבה הורמונים כאב שמנסה להתרפות הגוף עייף אז מה צריך שגם הנפש תהיה עייפה? לא את צריכה להיות בן אדם שמח עם כל החלטה שתיקחי אנשים תמיד ייעצו וזה שלך לא של אף אחד אחר : )

תתנחמי ששלושה שבועות הוא קיבלת חלב אם וזה גם מהמם תעשי מה שטוב לך תניחי את עצמך לפני כולם תתעלמי מרעשי רקע

פשוט תשאבי, ככה גם כולם יכולים להאכיל אותו

את מהממת שהצלחת בכלל לעשות את זה שלושה שבועות!!! זה מטורף אל תחשבי על אף אחד מלבד עצמך תעשי מה שנכון רק לך.

תעשי מה שטוב לך בלי לחשבן לאחרים אלו החיים שלך ואת אחראית עליהם!

אני גם הייתי במצב הזה ואמרתי כל פעם ״זהו 3 חודשים סיימתי״ הגיע 3 חודשים וואלה נהיה כבר בשגרה ופחות קשה אמרתי ״זהו חצי שנה זה לגמרי מספיק״ מפה לשם כבר נהנתי כל כך הנקתי עד שנה ו9 חחח תקשיבי לעצמך, אם זה ממש גורם סבל או שפשוט זה משהו חדש לך תנסי באמת לשלב שאיבות זה נותן אוויר קצת