אני ממש מיואשת. בא לי לבכות. אין לי כוחות יותר, אין לי סבלנות יותר. פשוט בא לי לבכות קשה לי, מאוד קשה לי. יש לי שני ילדים תינוקת בת חצי שנה ובן בן 3 ואני כבר לא שולטת במצב. אני כל היום בבית, ואני רק רוצה לצאת לעבוד, אבל אין לילד צהרון. אני משתגעת. הם הולכים לישון רק ב־21:00, וזה פשוט קשה לי מאוד. אין לי עזרה, אין לי חברות, אין לי זמן לשום דבר. אני 24/7 עם הילדים. אני לא עושה ספורט, אין לי רגע לעצמי. בעלי עובד, מגיע רק ב־20:00, ואני באמת מבינה שהוא עובד אבל הוא נכנס לשירותים ל־20 דקות! אני מקלחת את הילדים, אחד בוכה, אני רצה לשני, הוא לא רוצה להתלבש. הבית נראה כמו במלחמה. באמת קשה לי, קשה לי מאוד. אני מרגישה שאני נשברת. 😢 זהו פרקתי