צרבות בהריון: איזה טיפול בטוח לקחת?

זהו, אני נכנעת🏳🏳🏳 הצרבות התחילו להיות תכופות יותר ושורפות יותר וממש גורמות לי לתחושה של חולי (שבוע 27) ברמה שכוס מים עושה לי צרבת אפילו. לפני שאני קונה אומפרודקס לקחת על הבוקר מישהי שרופא אישר לה שמותר לקחת בהריון בוודאות??
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בנובמבר 2025 בשעה 15:26
כן מותר אומפרודקס
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בנובמבר 2025 בשעה 15:28
ניסית טמס? לי זה ממש עוזר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בנובמבר 2025 בשעה 15:34
פעם היה עוזר לי הטאמס, עכשיו הוא לא מזיז לי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בנובמבר 2025 בשעה 15:41
בטח מותר אומפרדקס רופא אישר לי אני לא לוקחת כל יום כי עליי זה משפיע גם ליומיים לפעמים אפילו שלושה אם אני לא אוכלת דברים שעושים צרבת, תבדקי עליך איך עובד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בנובמבר 2025 בשעה 16:22
טאמס ממש עוזר תנסי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בנובמבר 2025 בשעה 17:35
טאמס מעולה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2025 בשעה 13:08
אומפרדקסקקקקק

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

✨ פרסום הנס שלי ✨ אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות החלטנו להתחיל טיפולי פוריות, וקבענו תור ל־8.10 להתחיל עם כדורי ביוץ. לפני תחילת הטיפול הרופאה ביקשה שאעשה בדיקה ביתית ליתר ביטחון. ב־6.10, יום שישי, היינו בשדרות אצל ההורים של בעלי. עשיתי את הבדיקה – והיא חיובית! לא האמנתי, הלכנו לקנות עוד אחת… וגם היא חיובית 💕 אבל אז הגיע 7.10. התעוררנו לאזעקות בלתי פוסקות, לירי, לפחד שלא ניתן לתאר. באמצע כל זה התחיל לי דימום… ניסיתי להאמין שאולי זו השתרשות, שאולי הכול יהיה בסדר – אבל לקראת מוצאי שבת הדימום התגבר והלב נשבר. 💔 העיר הייתה נצורה, אמבולנסים לא יכלו לפנות אותי, ולא יכולנו לצאת. נשארתי בבית, מדממת ובוכה, מפוחדת ומתוסכלת מאד. רק בבוקר של 8.10 הצלחנו לצאת לירושלים. בליווי של נשקים של חמי וגיסי בבית החולים בישרו לי שהייתי בתחילת הריון – והוא נפל. 💫 חודש וחצי אחרי 💫 החלטנו לנסות שוב. לפני תחילת הטיפול שלחו אותי לאולטרסאונד, ושם גילו שבייצתי. הרופאה אמרה לחכות שבועיים ולבדוק אם יגיע מחזור. חיכיתי. עשיתי בדיקה. ושוב – חיובי! 🙏 בדיקת הדם הראתה שהבטא גבוהה, ובאולטרסאונד גילו שאני כבר שישה שבועות בהריון. בלי כדורים, בלי טיפולים – נקלטתי מיד אחרי ההפלה. ידענו שקרה לנו נס אמיתי. 💖 אבל הדרך לא הייתה קלה… בשבוע 19 גילו לי שליית פתח – מצב מסוכן שמצריך מנוחה מוחלטת. בשבוע 22 הגיע דימום מסיבי, ואחריו עוד כמה. מהשבוע 26 ועד הלידה הייתי מאושפזת במחלקת הריון בסיכון. ובשבוע 35, בניתוח קיסרי, הגיע לעולם 👶 תינוק מתוק, חזק ובריא! אני מודה ל־ה׳ על כל רגע, על הנס הגדול, על הדרך הקשה שהסתיימה באור ענק של חיים. כל כאב, כל דמעה – הפכו לרגע של אמונה ושל תודה. זה הנס שלי. תודה ל־ה׳. 🙏✨
💬7 תגובות❤️10 אהבה👍14 לייקים