מסתובבת בימים ולילות, חצי בנאדם, חצי אישה, חצי אימא טריה. אף אחד לא מלמד אותך להיות אימא, אף אחד לא מלמד אותך להתמודד עם האימהות. היא הייתה חלק ממני תשעה חודשים וברגע אחד יצאה ונפרדנו, אנחנו שתיים אבל אחד, היא עדיין חלק בלתי נפרד. כל כך בלתי נפרד שלפעמים אני שוכחת את עצמי, הכל רק היא. והיא יצאה מתוכי, רגע שאת לא תביני עד שלא תחווי, אבל זה לא אומר שברגע אחד את תתאהבי. את ברגע אחד הופכת לאימא אבל גם זה לא מיידי. האינסטינקט קיים אבל יש פער, בין האני ללהיות אימא שלה. ברגעים של משבר כשהדמעות שלי צונחות עליה, נשבר לי הלב. מנסה לאסוף את עצמי בשבילה, ואולי בכלל בשבילי. לא רוצה להרגיש חצי בנאדם, חצי אישה חצי אימא. רוצה להיות אישה שהיא אימא, את זה אלמד בעצמי.